ויהי מקץ שנתיים ימים - תקפ"א
ריד, ג
השעה וז"ש ויין למרי נפש ישתה וישכח רישו וכל עמלו כנ"ל. וזהו במרירות שלפני הוידוי בק"ש שעל המטה כו' והיינו כאשר ישים האדם אל לבו אחר ההתבוננות היטיב בגדולת ה' אחד איך שנתרחק ביותר יתמרמר בלבו מאד ויצעק אל ה' בצר לו מאד וכמו צעק לבם אל ה' בצעקה פנימית במרירות עצומה מקירות הלב ביותר וזהו כמו יין המשכר שמבלבל דעתו עד שיוצא ממקומו הראשון לגמרי וישכח מלבו מכל וכל כידוע שזהו תועלת יין המשכר לגמרי למרי נפש שאע"פ שיוסיף בו המרירות והרוגז על נפשו אבל זהו עצמו התועלת שיצא מדעתו וממקומו הראשון וז"ש ישתה וישכח רישו לגמרי וכך הוא ביין המשכר בעבודה שבלב שיצעק במרירות מתוך היין הזה (שזהו כזיעתן של חיות הקדש שהוא הפסולת האה' ושמחה שנשתלשלו למטה למקום נמוך ביותר והוא המרירות כו') עד שיצא מדעתו ומחשבתו שהיה קשור שם כל ימיו ויתקע מחשבתו בעומק במרירות נפשו עד שמחמת זה יסיר מדעתו ולבו גם כח הזוכר מכל עניניו ועסקיו שעסק כל ימיו אע"פ שנוגעים לחיי נפשו וישליכם מנגד למאוס בחייו ולהיות לו רצון רק לה' לבדו כו' וד"ל. וזהו כמו טבילה בנהר דינור כנ"ל קודם בואו לג"ע כנ"ל וד"ל:
(ה) וזהו שאמר ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה. פי' אשחט לסחוט גם היין הכנוס בקליפת הענבים שמזה נעשה בחי' יין המשכר הנ"ל ולהיות שאמר בחלומו שהגפן הזא' כפורחת כו' הבשילו אשכלותי' ענבי' שנגמרו בישולם כל צרכן ע"כ לא היה צריך דריסה בגת כלל אלא מיד סחט אותם אל הכוס ונתערב יין המשכר עם יין המשמח יחד בכוס פרעה ונתן את הכוס מיד על כף פרעה כו'. והענין הוא כי אם לא הי' הענבים מבושלים כל צרכן היה מרירות גסה וקשה בקליפות הענבים והיה טעמו מר ופוגם גם ליין הטוב היוצא מן הענבים לכוס וכמו שיש ענבים רעים ומרים בעצם שנק' ענבי רוש אשכלות מרורות כו' ובעבודת ה' הוא הנופל מן המרירות ביאוש על נפשו ונופל בחום התאוה הרעה לבעור באש זרה וכעס וש"ד ברציחה ממש וגם גסות והתנשאות ביותר והוא היפוך המרירות דקדושה שיתמרמר על עוצם ריחוקו אעפ"י שמרגיז על נפשו אבל בא לבחי' הכנעה ושפלות עצומה לעורר רחמים רבים עליו בבכיה כו' עד שישכח רישו כו' לפי שהיין הזה משכר עד שיוציא מדעתו ומקומו הראשון לגמרי כנ"ל ולזאת יכול להיות שיתוף וחיבור ליין המשכר עם בחינת יין המשמח דהכל אחד והא בהא תליא דמשום שרצונו וחפצו באמת לאמתו לדבקה בו ית' באה"ר במס"נ בכל תומ"צ כל היום ע"כ הוא במרירות העצומה על העבר שהלך אחר ההבל לגמרי ומר לו מאד על הסתר אלקו' בנפשו כו' שזהו באמת עיקר האה' ושמחה ביין המשמח רק שמלובש בהיפוכו במרירות מן הריחוק כידוע דב' קוין שקולין הן לפי"ע העונג באה' כן ערך הצער ומרירות מהיפוכו כנ"ל וד"ל. ולזה אמר הבשילו אשכלותיה ענבים שאין בענבים דכנס"י שום פירוד מאלקות אפי' בקליפות שלהם ולא נק' ענבי רוש כסטרא דקליפה וע"כ סחט אותם מיד על כוס פרעה ונתייחדו ב' מיני יין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"ב
- מזהה
- rh-5raefkw4
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.