ויהי מקץ שנתיים ימים - תקפ"א
ריג, ב
הפרי בטעם שהוא בחי' התפעלות עצמיות דנשמה באה"ר המסותרת. אך הוא עדיין בבחי' מקיף מכל צד לבחי' השמחה שביין שכנוס וגנוז בה בהעלם עדיין כיין שבענבים וד"ל. ואמנם כדי שיצא היין מן הענבים ויקרא יין המשמח אלקים כשמחה שבאה' רבה ברשפי אש הנ"ל צ"ל סחיטת ענבים או דריסה שהוא לסחוט ולדרוך לקליפה דענבים שיוציא ליין שבו כי הקליפה הוא המונע ליציאת היין שלא יהיה בשם משקה ובדריסה וסחיטה שלהם יצא היין שבו מובדל בפ"ע וגם טעם היין משובח ביותר משא"כ אם אוכל הענבים עם היין שבו כאחד כו'. ומהמשל הזה מובן בנמשל בכנס"י שנק' ענבים שצריך לגלות מצפוני העלם אור האה' ושמחה אלקית שיש בכל ניצוץ בטבע מהותו וכמו לשמוח בתומ"צ ותפלה רק שצריך לדרוך ולסחוט לקליפה שבו והוא ענין השפלות והביטושים דמבטשין ליה מלמעלה ומלמטה שמשפילים אותו לעפר ולא די בזה שישפילוהו אחרים אלא דוקא כשמשפיל א"ע ביותר כמו ונפשי כעפר לכל תהיה וכמאמר הוי שפל רוח בפני כל אדם והוי שפל בעצמך דוקא וד"ל. וזהו שאמר שר המשקים ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה שהענבים הן הנשמות וניצוצין דקדושה האלקית וצריך להסיר מהן בחי' הקליפה דערלה החופפת ומסתרת ומונעת מלהיות גילוי אור הוי' בשמחה באה"ר הנ"ל והוא ע"י הסחיטה שסחט את הענבים והענין הוא כידוע כמ"ש ומלתם את ערלת לבבכם כו' דאעפ"י שנא' ומל ה' את לבבך כו' היינו אחר שמלתם את ערלת לבבכם בתחלה מלמטה למעלה דוקא. והענין הוא כמ"ש כי כל הגוים ערלים ובני ישראל ערלי לב ופי' ערלי לב הוא מה שיש כיסוי גס ועב על הלב שחופף ומכסה על נקודת פנימית שבלב ונק' טמטום הלב שלבו אטום וקשה לבלתי יוכל להתפעל כלל בהתפעלות האה' אלקית וגם לא בהתעוררות תשו' שבלב נשבר כלל וכלל וזהו גם במי שלא בא לכלל טומאה גמורה במעשה שעבירה מטמטמת לבו של אדם אלא אפי' נקי הוא מכל עון יש בלבו הגסות והחומריות שנק' ערלת הלב בחי' מותרות והוא מה שלבו מתאוה לכל תאוה רעה חומריות במותרות תענוג עוה"ז רק לעצמו ולגרמיה שנעשה כיסוי עור גם על הנקודה של הלב ונק' ערלת הלב כמו ערלה בברית וכה"ג בחי' ערלת הלב מכסה ומסתיר על בחי' גילוי אור האלקית עד שהוא אצלו בבחי' הסתר פנים מאד וכחציצה חוצץ ומפסיק וזהו ומלתם את ערלת לבבכם להסיר כיסוי הגס הזה לגמרי מן הלב שלא יהיה אצלו בבחי' הסתר פנים כי לא יהי' דבר חוצץ ומפסיק כלל והוא ע"י בחי' לב נשבר ונדכה דוקא שישבר לבו בקרבו על ריחוקו מה' ויכניע לבו ביותר כו' וזהו ומלתם כו' ומילה בלא פריעה אינה כלום כידוע וענין הפריעה הוא לקרוע גם עור הדק שנק' עור הפריעה בברית וכך הוא ג"כ בערלת הלב שהוא שנק' טוב שבק"נ כמו תאות המאכלים ומעדנים ותאות המשגל וכה"ג דאעפ"י שדברים המותרים הם אבל אמרו קדש עצמך גם במותר לך שלא ימשך לבו בהם כ"כ שגם זה נעשה כערלה לכסות על הקדושה לבלתי יגיע בלבו יראת ה' ואהבתו וגם לשוב בתשו' שלימה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"ב
- מזהה
- rh-ft7s0efa
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.