הי' שעבוד הגלות לא הי' נברר ועולה מע"ש דנוגה כל הון יקר ונעים הזה וד"ל. אך הנה לע"ל כאשר כבר נתגלה כל מה שהי' טמון ונעלם באוצרות חיים העליוני' לא יהי' אז סיבת היחו"ע בתוס' אורות ומוחין חדשים ביח"ע דאו"א ויחו"ת דזו"נ מצד העלאות דבירורי' דרפ"ח כו' כ"א מצד בחי' המשכת אור חדש מעצמו' א"ס ב"ה ממש שלא ע"י העלא' מלמטה באתע' דלתתא כלל כי הוא עליון הרבה מאד שלא יגיע לזה ע"י כח הבירורי' דרפ"ח כלל כי זהו בחי' העושר שמצד עצמו שאין לו שיעור למע' כמ"ש ברכת ה' היא תעשיר עושר שהוא בבחי' א"ס ממש ולא יוסיף עצב בה כי הבירורי' דרפ"ח כו' לא יצליחו לפעמים ויש עוצב בה כו' וגם אם יצליחו ביותר ויעלה הריוח להון רב וגדול עכ"ז לא יוכל להגיע לעושר שמצד העצמו' (וכעושר דשלמה וכה"ג משא"כ עושר דיוסף ממה שליקט הכסף ע"י הבירורי' אע"פ שהוא מצליח מאד כו' ולפ"ז מ"ש יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים כו' זהו ברכת ה' שמצד עצמו שתעשיר כו') והוא באלף הז' שיהי' מנוחה לחיי העולמי' למע' מבחי' הבירורי' שנק' עליות וירידות כידוע. וז"ש ולא יהיה עוד כנעני בבית ה' צבאות פי' ה' צבאות הוא ב' יחודים הנ"ל שלא יהי' שם ע"י כנעני וסוחר כלל שהוא המברר בירורי' כו' אלא יהי' היח"ע מצד עצמות המאציל כו' כנ"ל ומה שכבר נאסף באוצרו' העליוני' יומשך לנשמות הצדיקים כמו ענין ש"י עולמות שנק' יש כמו"כ ת' עלמין דכסופין דנהרין כו' שהן ד' מאות שקל כסף דאברהם אחר הבירור כו' וד"ל. (וז"ש בישעי' גבי נבוא' צור שהוא מל' דנוק' דנוגה שזונה נקרא' וכמ"ש וזנתה את כל ממלכות כו' ולא נתמלא' צור אלא מחורבנה של ירושלי' דהיינו שפחה כי תירש גבירתה כו' וא' שהוא להיפוך ממל' דקדושה שנאמר בה כי טוב סחרה ע"י תומ"צ ונק' אוצרות חיים כנ"ל וצור סחרה ואתננה בזנותה כו' הוא להגדיל יניקות החיצוני' מן הטוב שנופל מן הקדושה בהם בסוד גלות. ואמנם לאחר שיבורר בחי' ב"ן דנוגה יעלה גם סחרה ואתננה ויוכלל כל הטוב שבה בקדושה עד שיהי' קודש לה' ממש וז"ש והי' סחרה כו' קדש לה' לא יאצר ולא יחסן שאין זה באוצרות דקדושה אלא ליושבי' לפני ה' יהי' סחרה כו' וד"ל). וזהו שא' וישב יעקב ביקש יעקב לישב בשלוה באר"כ קפץ עליו רוגזו של יוסף צ"ע שנמסר בגלות כו' שא"א להיות בירור דיעקב כ"א ע"י יוסף כידוע דגוף וברית חשבינן חד כנ"ל וד"ל:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור