אש זרה דתאוות החומרי' ששרשו בקליפה הרוחני' שנק' שר של זנות שזהו תועבת מעשה ארץ כנען שהוזהרו ע"ז בכמה מקומות בכתובים והיינו ג"כ נש"ט דקליפת מצרים כו' וד"ל. אך בבחי' התיקון ומיתוק ובירור דגבורות הקשות וגסו' דכנען להיות כמו שהן בבחי' שרשם הראשון קודם השבירה ונפילה שהוא בחי' גבו' דקדוש' העליונות דאצי' ע"כ נק' ארץ כנען דקדושה שהוא בחי' גבורו' קדושו' שבמל' דקדושה למע' וכאשר נמתקו גבורו' קדושות דמל' שמלאה גבו' עליונות בחסדים עליונים דאצי' שנקרא מי החסדים דמ"ד ע"י המשכות דתו"מ שנעשו בארץ ע"י ישראל דוקא אז נק' א"י וקודם שנמתקו הגבורות בחסדים נק' ארץ כנען דקדושה כו' וד"ל:
(ב) ולהבין זה איך שייך ל' שם ארץ כנען בבחי' הקדושה כו'. הנה ילה"ק תחלה שיש עוד פי' בתיבת כנען שהוא ל' סוחר כמ"ש כנען בידו מאזני מרמה כו' וכמו ולא יהי' עוד כנעני כו' וכמו אשר כנעני' נכבדי ארץ כו'. ולהבין הטעם שנק' ארץ כנען ע"ש סוחר דוקא הנה כתי' טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה כו' וקאי על ענין גלות השכינה בע"ש דנוגה דעשי' שנק' לילה שלא יכבה נרה לפי שטוב סחרה כו'. והענין יובן עד"מ הסוחר הגשמי שמפזר כל מעותיו לקנות סחורה הרי פיזר כל מעותיו והוציאם ולא נשאר בידו כלום והגם שיש בידו סחורה רבה לא ידע בנפשו אם ימכור אותה ונמצא נפשו מרה לו ביותר כי חייו תלויים לו מנגד ונק' פיזור הנפש שכל נפשו פיזר במו"מ זה כי הוציא כל כספו וזהבו ונשאר ריקם מכל ולא ידע אם יבאו לידו במזומן כו' ואמנם כוונתו הי' בפיזור זה רק שירויח הון רב כסף וזהב בכפלי כפלים ממה שהוציא וכשימכור הסחורה ביוקר ונשלם כוונתו במכירת הסחורה שלו ביוקר גדול בכפלי כפליים ממקח שקנה אז מהרויח גדול שהריוח תשוב נפשו אליו ברוב עונג ושמחה יתירה ותתנחם נפשו על הצער הגדול ופיזור הנפש שהי' לו בתחלה כנ"ל וכך הוא בזורע תבואות השדה שנאמר הלך ילך ובכה נושא משך הזרע פן תרקב הזרע ויאבד הקרן ואח"כ בא יבא ברנה נושא אלומותיו כי כלום אדם זורע קב אלא להוציא כמה כורין וכמו הפיזור סך מעות במו"מ שכוונתו להרויח הון גדול דוקא כנ"ל. והנמשל מכ"ז יובן ג"כ באור הזרוע לצ"ע מאוצר הנשמות וניצוצו' הקדושה שיבאו למטה בגופים גשמיי' ויהיו הנשמות בעול שעבוד פרנסה חיי הגוף רחיים בצוארו כל ימיו וכל נפשו ורוחו נתפזר בהבלי חיי עוה"ז בכל צרכיו הגשמיי' במזון ולבוש וכה"ג אך בכ"י ויום האדם מתפלל בכוונה ברוחו ונשמתו בכל לבו ומעלה את כל אשר פיזר נפשו בגשמי' באכילה ושתי' ועסק פרנסה ועולים כל חלקי הטוב הגנוז בהם למע' להוסיף אור גדול בנשמתו ורוחו האלקי' הרבה יותר מאור האלקי שבשרש נשמתו למע' מאור הזרוע לצ"ע כו' מטעם שנפלו בק"נ מרפ"ח ניצוצים דתוהו שהוא למעלה מבחי' התיקון כו' שזהו יתרון האור הבא מן החושך דוקא וכמ"ש העם ההולכים בחושך דק"נ ראו אור גדול כו' ע"י תשובה אמיתי' בלב נשבר ובתפלה בכוונה ומע"ט כו'. וכך הוא בכללות נש"י שנתפזרו בין אוה"ע שצדקה עשה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור