פני שור כו' שאין בהם התחדשות כ"כ כו' וד"ל. וזהו ג"כ עיקר הטעם מה שנק' כללות כל הקרבנות בשם מנחה דוקא להיות שכללות ענין הקרבנות הוא רק בחינת העלאת מ"ן לבד שהוא מחידוש דבירורים דרפ"ח שנפל בק"נ כו'. וזהו המרומז בתיבת מנחה דאותיות מ"נ דמנחה היינו בחינת מיין נוקבין שנק' העלאת מ"ן מן המקבל אל המשפיע בהעלאה ותשוקה כו' כידוע וענין החי"ת והה"א דמנחה היינו בחינת המשכת מ"ד דחי"ת הוא בחינת ח"ע חכמה בראש והה"א חכ' תתאה דבחינת המל' שבה"א בראם כו'. והענין הוא דגופי הקרבנות עולים למעלה בבחינת העלאת מ"ן דהיינו בחינת התחדשות דבירורים שנהפך חשוכא דק"נ לנהורא מלמטה למעלה ועי"ז חוזר ויורד ונמשך המשכת מ"ד דהיינו מבחינת החסד דאבא שרש התיקון שמקבל ממזל הח' ונוצר שלזה נק' חי"ת שהוא חי"ת דחכמה כמו שמאין ממש תמצא כידוע והוא אות החי"ת דמנחה שיורד מלמעלה למטה להשפיע לבחינת המל' שהוא הה"א דמנחה כנ"ל דבה"א נברא העוה"ז בחינת עלמא דאתגלייא להמתיק כל הדינים שבמל' וזהו עיקר ענין המנחה לשון ניחוח וגם לשון מנוחה היינו נייחא דרוחא שעי"ז נהפך מדין לחסד ומאויב לאוהב שזהו ענין המתקות הדינין בחסדים עליונים שע"י התחברות דמ"ן ומ"ד כו' וד"ל. וזהו סדר התיבה הזאת דמנחה מ"נ בתחלה דהיינו בחינת העלאות מ"ן דקרבנות בכלל כנ"ל ואח"כ ח"ה שהוא בחינת המשכות מ"ד דחכ' במל' כנ"ל ומפני שנעשה זה ע"י חיבור ויחוד דמ"נ ומ"ד יחד ע"כ נכללו מ"ן ומ"ד יחד ונעשו תיבה אחת שהיא תיבת מנחה וז"ש ירח מנחה שכולל כל הקרבנות דוקא כנ"ל וד"ל. ואחר כל הנ"ל יש להבין ענין המנחה ששלח יעקב לעשו. דהנה מבואר למעלה בשרש יעקב ועשו למעלה שהוא בבחי' התיקון ותוהו שזהו בחינת או"פ ואו"מ דיעקב הוא בבחינת התיקון שהוא התומ"צ אורות בכלים רבים והאור מצומצם בכלי בבחינת או"פ וכמ"ש ויקם עדות ביעקב כו' ושרש עשו לאחר הבירור הוא בבחינת אורות דתהו שהן בחי' מקיפים שא"א שיתצמצמו בכלים מצד ריבוי האור כו' וז"ש ואלה המלכים כו' לפני מלוך כו' כידוע דאע"פ שז"מ שמתו נפלו למטה בשבה"כ עד שנתהוו ז' מדות דק"נ שהן ע"ש דנוגה דעשיה אבל הרי יתבררו כולם לע"ל כמ"ש אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו כו'. וכך מצינו בכמה כתובים בתהלים כמו כל העמים תקעו כף כו' הללו את ה' כל גוים כו' וכן הבו לה' משפחות עמים וכה"ג רבים. ולכאורה למה לו להזכיר הביטול והשתחוואה דעמים אלא מפני שמדבר לע"ל כמו שיהיו העמים אחר הבירור דעה"ד כו' שיעלו אל שרשם בבחינת מקיפים דתהו שהוא בחי' ס"ג כמו שהיה קודם השבירה שלמעלה מבחינת מ"ה דתיקון ואעפ"י שעכשיו שם מ"ה דתיקון מברר לבחינת ב"ן דנוגה שנפל בשבירה אבל לאחר הבירור דב"ן יעלה לבחינת ס"ג דתוהו שלמעלה משם מ"ה וז"ש א"ח עט"ב כידוע וע"כ מזכיר דוד שהוא בחינת המל' מעלת ושבח העבודה דעמים לע"ל כמ"ש הבו לה' כו' הללו את ה' כו' לפי שאז יהי' נק' מלך הגוים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור