הללו כאחד ואעפ"י שהם שני הפכים זה יוליד שמחה ואהבה וזה מוליד מרירות ורוגז מ"מ הכל אחד כנ"ל וד"ל. וזהו שגזרו אומר במשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש והיינו מתוך כובד ראש שהוא המרירות הגדולה מן הריחוק ואז הוא שפל בעיניו נבזה ונמאס מאד מח"נ והרהורים רעים וחטאים והוא המביא לידי התעוררות הלב לתפלה שהוא מה שמבקש בכל לבו ונפשו שיומשך בחי' גילוי אלקות מלמעלה למטה ויאיר אור ה' ממש בנפשו והוא באמרו ברוך אתה ה' אתה לנוכח שמבקש מעומקא דליבא שיתברך שם ה' ויתגלה בנפשו וזהו ענין המרירות דכובד ראש לפני התפלה שהוא על העבר שנתרחק מאור פני המלך והי' אור ה' בהסתר פנים ממש כי אם היה גילוי אלקות בנפשו עכ"פ כמורא מלך בו"ד לא היה הולך בשרירות לבו ע"כ בשובו לה' יבקש בכל לבו שיהי' גילוי אלקות בנפשו באמרו ברוך אתה ה' וע"כ בקשה זאת והמשכות גילוי אלקות שבתפלה תלוי לפי ערך המרירות ושפלות דכובד ראש שלפני התפלה וכך הוא בקבלת עומ"ש בק"ש שרצונו וחפצו באמת למס"נ באמת באחד ומר נפשו על ריחוקו מאד מאור פני מלך ואף גם שעדיין הוא רחוק באמת רק שחפצו ורצונו להתקרב בקרבת אלקים אך מח' טובה ורצון טוב זה מצטרף למעשה לקרב את הרחוק ורחוק נעשה קרוב וזהו שאמר ואתן את הכוס על כף פרעה שהוא בחי' המל' דקדושה וכמ"ש על כפיים חקותיך וד"ל. והנה כתי' ויין מלכות רב כיד המלך והענין הוא דע"י בחי' יין המשמח אלקים שנמשך מכוס פרעה מלמעלה למטה ונותן הכוס על כף פרעה עי"ז יומשך בחי' המשכות גילוי אלקות ואורות עליונים בכלים מכלים שונים שנק' יין מלכות והוא באותיות שבתו' שבכתב ובהלכות דתו' שבע"פ כמ"ש במ"א על מ"ש וירא אלקים את האור כי טוב לגנוז האור בכלי דהיינו גם מקודם ההעלאה ברשפי אש התשוקה בבחי' יין המשמח בהתבוננות ישים אל לבו ודעתו ויעמיק מחשבתו לגנוז האור בכלי דוקא והוא כמ"ש בקשתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי פי' אחר שבקשתי את שאהבה נפשי בהתפעלות יין המשמח הנ"ל אחזתיו כו' להמשיך האור אלקי בכלי דוקא והוא להביא ולהמשיך גילוי אלקות בבית אמי זו תושב"כ שנק' תורת אמך ואל חדר הורתי זו תושבע"פ בסו"מ להמשיך בתוכם גילוי אלקות והוא בחינת הכוס שעל כף פרעה שנק' כוס פרעה שמשם נמשך יין מלכות רב כיד המלך בריבוי כלים מכלים שונים וכמ"ש כוס ישועות אשא שהוא בחי' כוס של ברכה ואז בשם הוי' אקרא בקריאה והמשכה בתושב"כ ושבע"פ אבל אם אין בחי' כלים לאורות אין האורות מתקיימים וכמ"ש ויין מלכות רב והשקות בכלי זהב כו' והכל ע"י שר המשקים שהוא בחי' הקנה קנה חכ' כנ"ל:
(ו) ומעתה יש להבין סמיכת פרשה זו ויהי מקץ שנתיים ימים למ"ש בסמוך לו ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. דהנה בחי' שר המשקים הנ"ל שהוא הקנה להמשיך גילוי אלקות בתו"מ בכלים מכלים שונים בכל ניצוץ קטן מישראל בעסקם בתומ"צ לא זכר את יוסף וישכחהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור