כל המשכה בהעלם כנ"ל היינו מבחי' ח"ס דכתר שנק' אין דיש עכ"פ. והנה מבחי' נקודה דחכ' נמשך הקו שהן מדות ששרשם בהשגה דבינה שנאמר יקוו המים ובנקודה דחכ' הגם שהיא בגילוי לא נודע עדיין בחינת המשכה למדות כו' ונק' אין ליש דקו שזהו למטה מאין דח"ס לחכ' דנקודה הנ"ל ומן הקו דמדות נמשך למל' שהוא הדיבור שבא בהתפשטות אורך ורוחב להגביל אורות המדות והן צירופי אותיות והיינו בחי' שטח דאותיות כו'. והנה בדרך המשכה מלמעלה למטה יו"ד דחכ' שבאה מהעלם לגילוי עכ"פ נק' ראשית והוא בחי' מדבר שכלול בו חי וצומח ודומם שהן הקו ושטח חי בבינה וצומח במדות ודומם בדיבור וכידוע דאבא יסד ברתא דשרש הדבור בחכ' ואם אין חכ' בגילוי מן העלם אין דבור ובעוד נקודת דחכ' בלתי התפשטות כלול בה מה שעתיד לבא בהשגה ומדות ודבור ואח"כ יוצא לגילוי מה שהי' בהעלם בנקודה זו. אך א"כ למה נק' הדיבור בשם דומם שהוא לשון דממה ושתיקה אם עקרו בחי' התפשטות בגילוי צירופי הדיבור להוציא לאור נקודת דחכ' שבבינה ומדות אלא צ"ל שיש בדבור למע' מנקודה דחכ' והיינו בבחי' אין הנעלם שבעצם שסתום לעולם שנק' כתר שבכתר או פנימית ח"ס כנ"ל שלא באה לבחינת נקודה די' כלל ע"כ ממילא א"א לבא בגילוי בדבור כלל ולכך נק' דומם לשון שתיקה וזהו סייג לחכ' שתיקה כידוע דהשתיקה שרשה בהעלם דח"ס שנק' פלא ולכך נק' סייג שהוא המבדיל להעלים שבלתי יבא בגילוי. ואמנם גם בדומם זה יש בחי' צומח וחי ומדבר והיינו בבחי' כתר דח"ס שהוא עצם אין הפשוט (או יש בעצם הפשוט) הנה בחי' צומח שבו למעלה מחי כו' והוא מה שמתפשט מעצם הפשוט להיות מקור לחכ' דנקודה הנ"ל וכידוע בענין מזל ונוצר שמשם שרש יניקה והתפשטות לבא מן ההעלם לגילוי אור דחכ' כשערה הצומח כו' אך נק' צומח שבדומם הפשוט ובחי' החי הוא כמו והחכ' תחיה כו' שהוא נקודה דיו"ד שכבר בא לגילוי בבינה ומדות עד הדיבור שהוא עיקר בחי' המדבר כידוע בפי' ויהי האדם לנפש חיה לרוח ממללא בדיבור דוקא והוא היפך ענין השתיקה שזהו מצד עצם אור הכתר שלמעלה מבחינת מקור לגילוי חכ' כנ"ל. ולפי"ז לכאורה איך יהיה דבר והיפוכו שאיך יבא לגילוי נקודה מהעלם הפשוט שנק' דומם פשוט ועצמי בלתי מתפשט כלל אלא צ"ל כנ"ל דאדרבה היא הנותנת דמשום שהוא דומם פשוט הרי הוא העצם הפשוט שיכלול הכל בהעלם העצמו' ויש בכלל מאתיים כו' ע"כ יוכל להסתעף ממנו הכל כו' וזהו ענין הנ"ל בחומר הפשוט שכלולים בו בבחי' עצמיו' ולא כהתכללות דצ"ח במדבר כטפל כו' אלא כמו כל כח היולי בעצם שכולל כל מה שיבא ממנו שאין התכללות זו התכללות דבר מה שהרי אין מציאות ידוע שם עדיין רק מה שיש בכחו כו' ולא כהתחכמות הגלוי' שכוללת ההשגה והמדות ודבור כנ"ל ביו"ד דנקוד' חכ' שזהו התכללות דבר מה שנודע שם במציאות רק שנכללים כטפל כו' אבל התכללות בהעלם העצמו' הפשוט הכל הוא בבחי' הכח היולי העצמי עדיין רק מ"מ מה שיש בכחו להשכיל אעפ"י שלא יצא לעולם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור