דנוגה שמפסיק ומבדיל בין אור פנימי לאור מקיף (כידוע דמעמד ומצב היכלות דקליפת נוגה הוא בין אור פנימי לאור מקיף דקדושה פניהם אל האור פנימי ואחוריהם אל המקיפים כו') נתברר ועלה ונכלל בקדושה ויחוד עליון דבחינת התיקון דשם מ"ה משום דבחכמ' דתורה ומצות אתברירו כידוע וד"ל וזהו שאמר ויהי לי שור וחמור כו' שהן כל ה' מדריגות דק"נ מבחינת שור וחמור דקליפה עד גם בחינת עבד ושפחה שאחר הריחיים כו' כולם נתבררו ועלו בסטרא דקדושה העליונה ממש וכמו שכתוב ויהי לי שור וחמור ל"י דוקא שהוא מפני שעלו גם הם בבחינת התיקון דיעקב להיות בבחינת כלים לפנימית האורות דתיקון דאצילות ממש וזהו ויהי לי ממש (וכמו שור לעול לקבלת עול מלכות שמים כמ"ש ורב תבואות בכח שור וזה היה בחינת יוסף שנקרא בכור שורו כו' ויששכר נקרא בשם חמור כחמור למשא עול תורה כמ"ש ויט שכמו לסבול כו') (וזה שאמר כאן ה' בחינות הללו שור וחמור צאן כו' בלשון יחיד ובפרשת ויצא אמר ויפרוץ האיש כו' ויהי לו צאן רבות ועבדים ושפחות וגמלים וחמורים לפי שעדיין לא נתבררו אז בהיותו אצל לבן שיהיה בבחינת היחוד והתכללות אלא צאן רבות ועבדי' ושפחות רבים בבחינת רשות הרבים כמו נפשות עשו וכאן שהודיעו שלימות הבירורים דקליפת נוגה שנעשו גם הם בחינת כלים לקדושה אמר לשון יחיד צאן ועבד ושפחה כו') והזכיר שור וחמור קודם שהן קדמו לבא בבירור מטעם הנ"ל וגם כדי להפחיד לעשו כנ"ל וד"ל:
(ז) והנה עיקר הידיעה שהודיע יעקב לעשו על ידי המלאכים שלו ששלח לפניו בבחינת ההעלאה לבחינת אור מקיף דתהו (שהן הנקראים מלאכי שלום שיכולים לחבר האור מקיף באור פנימי דתיקון) (והוא מחנה אלקים שפגע תחלה שאמר ויעקב הלך לדרכו לאחר שנפטר מלבן העליון להמשיך לבחינת התיקון בבריאה יצירה עשיה ויפגעו בו מלאכי אלקים כו' דבחינת אלקים דס"ג דתהו שירדו למטה ויאמר מחנה אלקים זה וקרא שם המקום מחניים שכולל לשני מחנות דתהו ותיקון שיצאו לקראתו לעזרו והן המלאכים ששלח לפניו אל עשו כו' וד"ל) שעם לבן גרתי על כן מזה היה לו כל הכח לתקן ולברר גם לבחינת נוגה דעשיה שהן שור וחמור כו' שבזה התיקון יש בחינת השלימות בבירורים שלו שבירר מרפ"ח נצוצים דתוהו שנפל בהן בשבירת הכלים וכמו אשר ברא אלקים לעשות לתקן שכאשר יש בחינת שלימות בדבר על ידי התיקון אז ראוי לקבל הברכה שיוכל להיות שורה עליו מבחינת המקיפים העליונים שלמעלה מבחינת הגבלת הכלים כו' אבל כל זמן שלא נמצא בחינת השלימות בדבר לא ישרה עליו בחינת המקיפים (וכמו שאמר דוד אחת שאלתי שבתי בבית ה' שהן תורה ומצות ואז ממילא יבואו המשכות המקיפים דהיינו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כי יצפנני כו' יסתירני כו' כמ"ש במ"א) ובענין בחינת השלימות יש שני דברים אחד השלימות מצד עצמו והוא כאשר יש בו בחינת ההתכללות מכל ההפכים יחד דוקא שהוא בבחינת יושר ותיקון דאדם שהוא בחינת שם מ"ה מלגיו כו' כנ"ל שהן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור