וישב יעקב בארץ מגורי אביו
רב, א
בחי' קול צלותא דתפלה מקרב ולב עמוק הנ"ל אז הוא בחי' כלי ומכון שיהי' לבו פנימי' הזה מקבל בתוכו בחי' פנימי' חכ' דתו' הנ"ל שהוא היו"ד דיעקב שהוא קלא פנימאה דלא משתמע להשמיע למקבל בדיבור כלל (וכמו במ"ת שבחי' פנימי' דחכ"ע דתו' הי' בהעלם ביוה"ד ולא נגלה רק בחי' הדיבור החיצוני' בחי' הנגלה שבתורה וכמ"ש הנסתרות לה' אלקינו כו' ועכ"ז הרי עכ"ד פ"נ כי באור פניך דוקא נתת לנו תו"ח והוא מצד שקבלו גם לבחי' הפנימי' דקלא פנימאה ביוה"ד מצד שרש נש"י ג"כ מבחי' סתים שבתוה"ק הנ"ל וכידוע בענין ג' קשרים ישראל מתקשראן באוריי' בבחי' סתים וגליא כו') אבל קול הב' דתו' הוא קלא דמשתמע בדיבור דוקא והוא קול יעקב הב' מלא בוי"ו והוא בחי' גליא שבתו' שבא באותיות דתושב"כ ושבע"פ בקריאה בקול ודיבור דוקא כמ"ש למען תהי' תורת ה' בפיך כו' ואשים דברי בפיך וכתי' ודברת בם דוקא דאע"פ שסודות התו' נעלמי' למע' בלתי יבואו בגילוי בדיבור כלל כנ"ל אבל בחי' הנגלה שבה שהן בחי' אותיות דתושב"כ ושבע"פ הרי גלוי' הם וכמו השכל וההשגה שבאה בדיבור בקול החיצון שבא מהבל הלב ומן המח' שבמוח כו' והוא בחי' עקב דיעקב שבא להשפיע למקבל משא"כ בחי' הקול הפנימי' שזהו בחי' המשכה דפנימי' התו' דגם שבא ג"כ מן המח' ללב הכל הוא במשפיע עצמו בהעלם עדיין בלי יגלה בדיבור כלל וד"ל. אך עדיין י"ל דלפי"ז הרי ב' הפכים יש כאן דבחי' פנימי' דחכ' שהוא בהעלם דח"ס דתו' א"א לבא בדיבור כלל (כמו שא"א שיבוא מהעלם כח המשכיל עצמו בדיבור כו') ובחי' חיצוני' דחכ' דתו' הוא הבאה בגילוי בדיבור ואין להם חיבור זע"ז כלל ומשמעות פשט המקרא שאמר הקל קול יעקב שיש להם חיבור זע"ז דוקא דמבחי' קלא פנימאה נמשך לקול החיצון דזהו הקל הוא קול יעקב דהכל א' ממש (וראי' ממ"ת שבאו שניהם כא' ביוה"ד שנתחבר פנימי' התו' בחיצוני' שבה כא' ממש). אך הנה הענין הוא דבאמת יש חיבור וקשר לפנימי' ח"ע בטעמי תו"מ עם בחי' חיצוני' שבה הנגלי' לנו עד שבחי' הפנימי' דח"ע דתורה ממש כמו שהיא באה בגילוי בחיצוני' החכ' דתו' וז"ש הקל קול יעקב דקל חסר וא"ו קלא פנימאה דפנימי' התורה הוא הבא בקול יעקב בנגלה שבאותיות דתושב"כ ושבע"פ והוא בחי' יעקב יו"ד עקב שהיו"ד עצמו בחי' ח"ס הוא שנגלה בעקב שהן אותיות התורה שהן כמו בחי' עקב ורגל לגבי בחי' פנימי' וסודות התו' בין מלמע' למט' בין מלמטה למע'. מלמע' למט' הוא שא' כל הקורא בתור' קורא בשמותיו של הקב"ה ובחי' שמותיו הללו היינו שמותיו העליוני' שבבחי' פנימי' עצמותו שנק' שם העצם והוא בחי' סתים שבתוה"ק בעצמותו ממש שהוא בבחי' שם העצם דחכמתו העצמי' כידוע והוא בקריאתו באותיות התורה הנגלי' הוא ממשיך מהעלם עצמו' חכ' התו' לידי גילוי אותיו' הדיבור שהוא שנק' קלא דמשתמע (וכמו במ"ת ביוה"ד הרי בא אור הפנימי' ועצמו' דח"ע דתו' בגילוי קול הדיבור כנ"ל) כי אין הבדלה כלל בין הפנימי' לחיצוני' שבה. וכן מלמט' למעלה כמ"ש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"ב
- מזהה
- rh-rxyt3r85
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.