ויגש אליו יהודה
רלב, ג
שהרי האדם יש בו בחי' החי והצומח ודומם בדרך התכללות טפל בעיקר והעיקר הוא המדבר וחי טפל בו וצומח טפל יותר ודומם שבו הוא האחרון יותר מ"מ ערך הדומם שבאדם נבדל מדומם וצומח הגשמי מאחר שהוא כלול בחי ומדבר כו' וכן בחי כלול צומח ודומם אך ניטל ממנו חלק המדבר ובצומח ניטל ממנו החי והמדבר עד הדומם שניטל ממנו גם הצומח ואמנם כלול מצומח וחי ומדבר בהעלם והעלם זה לכאורה היפך העלם דצ"ח שבמדבר שנעלם כאילו אינו במציאות כטפל כו' ובדומם צומח חי מדבר שבו בהעלם והסתלקות ולא בגילוי. ובאמת נהפוך הוא דהנה הדומם הוא הנק' עצם חומר הפשוט בלתי מורכב כלל וצומח חי מדבר נק' מורכבים ולא פשוטים וידוע ענין עצם חומר הפשוט שהוא הנק' חומר ההיולי שבלתי מורכב אך ורק ממנו יסתעף הכל מהעלם לגילוי (כידוע הדוגמא מעץ מורכב מד' יסודות ארמ"ע ובשריפתן כלים ג' המורכבים שבו שהן אש ומים רוח ונשאר אפר מיסוד העפר שזהו חומר הפשוט והיולי דכולם כו') ונק' העלם שלו בבחי' העצמיות עיקר הנעלם עד שמה שכלול בו הכל הגם שהוא בהעלם גדול אין זה בחי' העצמית שלו רק בחי' ההתפשטות שבא בהעלם עצמותו אבל הוא עצמו בבחי' העדר ההתפשטות דוקא ואעפ"י שזהו כדבר והיפוכו אם עצמו ומהותו פשוט בלתי מתפשט ומתחלק בהרכבת זולתו איך יכלול בעצמו דבר זולתו שיתפשט הימנו אך הנה באמת אדרבה היא הנותנת דמשום שהוא עצם פשוט ע"כ ממנו יסתעף הכל דהיינו שהכל כלולים בו בעצם דוקא וא"כ התכללות דצ"ח במדבר היפך מהתכללות צח"מ בדומם שהרי אין המדבר עצם פשוט והיולי ע"כ נק' דצ"ח שבו מורכבים כי גם הוא מורכב משא"כ בדומם שהוא עצם חומר פשוט ע"כ צח"מ הכלולים בו בהעלם היינו בהעלם עצמותו הפשוט כמו כל כח היולי שכלול בו מה שעתיד לצאת ממנו מהעלם לגילוי שאין התכללות זו נק' מורכב כי לא נודע מציאותם כלל בעודנם כלולים בכח עצם ההיולי ולא כהתחכמות שתצא מכח היולי של השכל לגילוי במדות ומחדו"מ כו' שהמדות ומח' ודיבור מורכבים במציאות בפ"ע אלא שהן טפלין כו' אלא כמו כח היולי דחכ' שבכחו להשכיל כל מיני שכל שלא נודעו השכלות הללו בכח ההיולי כו' כך הצומח חי מדבר שכלולים בדומם שכלולים בהעלם הרי הן בבחי' כח העצמיות שם ולא במציאות צומח חי מדבר כו' ולפי"ז בחי' דומם שבדומם הוא העיקר שנק' עצם פשוט בלתי מתפשט כו' ובחי' צומח שבדומם הוא הכח להצמיח שאין זה רק כח הנעלם בעצם הדומם שאינו צומח במציאות וכן החי שבו כו' ומה שבמדבר למעלה במדריגה בדומם הוא למטה במדריגה כי צומח שבמדבר למטה מחי שבו ובדומם צומח שבו למעלה מחי שבו וחי למעלה ממדבר כו' להיות שהצומח שבדומם הוא קרוב יותר לבחי' האין העצמי שבדומם הפשוט רק שבא בהתפשטות מן העצם וגם זה בכח הנעלם שבדומם ואחריו בחי' החי כו' ועד"ז אמר הכל היה מן העפר דוקא להורות על עיקר התהוות המציאות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת חיים
- כרך
- בראשית ח"ב
- מזהה
- rh-wbazpaah
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.