לאין בבחי' ההעלאה דאו"ח הנ"ל עד רום המעלות כנ"ל הרבה יותר מן התענוג הראשון שיש בהשתלשלות בירידת השפע מאין ליש והוא לפי שבזה הביטול וההעלאה מיש לאין הוא ענין דבר מחודש ונפלא ופלא גדול מאוד להיותו היפך סדר המוטבע בהשתלשלו' מעצמו' המאציל וכל דבר מחודש ונפלא ביותר יקבל מזה תענוג נפלא יותר גדול מן התענוג שברצון הקדום בבחי' חפץ חסד הראשון הנ"ל. ויובן זה עד"מ מן השחוק שעושין לפני המלך מדברים מחודשים ונפלאים ביותר שלא לפי הטבע וסדר העולם כלל שמזה דווקא יקבל המלך עונג ושעשועים גדולים יותר מכל התענוגים שבגדולת המלך ובכל תענוגים ורצונו' שלו בכל עניני המלוכה ויפנה מכולם להתענג מדבר זה מחודש והוא השחוק שעושין לפניו. וכך הוא ענין ההעלאה דאו"ח בביטול היש לאין עד רום המעלות שהוא דבר נפלא ומחודש בהיפך מסדר ההשתלשלות יקבל עצמו' המאציל תענוג יותר מכל התענוגים שבפנימיותו כמו גם התענוג הפנימי שבחפץ חסד הראשון הנ"ל להיותו ממכ"ע כו' וד"ל. לפי שענין זה הוא כמו ענין השחוק שעושין בדברים נפלאים ומחודשים מאוד כו' שהוא בחי' תענוג נפלא ביותר הרבה מבחי' חסדים דאו"י הנ"ל וד"ל (ואע"פ שזה הביטול שמיש לאין הוא נגד הרצון ותענוג שבהשתלשלות מאין ליש ולכ"א הסבי עיניך מנגדי כו' והוא מ"ש משקל לא שקלי כנ"ל מ"מ לפרקים יהי' מזה דווקא עונג הנפלא ביותר כנ"ל שהוא מחודש לנגד סדר טבע ההשתלשלות ובעליות העולמות כ"כ בבחי' או"ח דווקא שעולה עד רום המעלו' שנעשה למע' תענוג נפלא ביותר מן התענוג שבמע"ב מאין ליש ומחמת זה חוזר ונמשך רצון הקדום להיות חפץ חסד לחדש כל ההשתלשלות מחדש מאין ליש כידוע וד"ל. ושרש הענין הוא לפי שיש ב' מיני תענוג א' תענוג מורכב בדבר מה כמו ברצון של חסד להשפיע וכתענוג שבחכ' ובמדות ובמלוכה וכה"ג. והב' תענוג הפשוט שבלתי מורכב כלל ברצון וזהו שמלובש בתענוג הבא בשחוק שעושים דבר פלא שאינו מורכב באיזו רצון כלל רק אדרבה מביטול היש לאין כמו שעושין שחוק בחיות הנלחמים שמעמידי' אותם שינצח זל"ז כו' כמ"ש במ"א בענין מה שיעשה לע"ל לצדיקים בלויתן עם שור הבר כו' וככל השחוק ששרשו בחי' תענוג מפולש שהוא למע' מכל תענוג פנימי ג"כ כו'. וז"ש רז"ל ג"ש ראשונות יושב ועוסק בתורה שהוא התענוג שבחכ' וג"ש יושב ודן שהוא תענוג שבמדות וג"ש יושב וזן בחסד ושרש הראשון הוא התענוג שברצה"ק שנק' ח"ח כנ"ל. וכ"ז ביום דחסד אל כל היום אבל בלילה שהוא ההעלאה דכל העולמות בבחי' או"ח אל העצמי' דוקא יושב ומשחק עם לויתן כמ"ש לויתן זה יצרת לשחק בו שהוא בחי' התענוג הנפלא הנ"ל שמקבל מבחי' ביטול היש לאין עד רום המעלו' שלמע' מתענוג דחסד שביום כו' וזהו ענין הקניגי' שיעשה כו' כמ"ש במ"א וז"ש אז ימלא שחוק פינו כו') וז"ש כי אתה אבינו שהוא יצחק להיות שבחי' יצחק הוא בבחי' או"ח לקדמותו ממש שהוא ביטול היש לאין עד רום המעלו' שמזה יתהווה התענוג בצחוק שהוא בחי' תענוג נפלא הרבה יותר מתענוג דחסד דאו"י דאברהם וזהו הטעם שנק' יצחק כמ"ש כי צחוק עשה לנו האלהים פי' האלקים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור