כמו שיהי' בעוה"ב שבחי' עונג הנעלם יבוא במורגש כו' כמ"ש ישבעו ויתענגו כו' וזהו יפות מראה בצורה ובריאות בשר בחומר כנ"ל (והיינו ענין הז"ש דשמיטה שהיתה לפני שמיטה זו שנק' שמיטת החסד כמ"ש בס' התמונה שנמשך משם נשמות הז' רועי' שהן האבות ומשה ואהרן ויוסף ודוד וכמו שכתוב והקימונו עלינו ז' רועי' כו' וכמ"ש כי מן המים משיתיהו (וגם נשמת חנוך שהוא אלי' והוא משיח ויוסף צ"ע שנק' מלך הח' שז"ש ושמנה נסיכי אדם כמ"ש בדרוש דחנוכה) ונשמת יוסף צ"ע הי' משמיטת החסד שכולו טוב וחסד בעצם בצו"ח והי' בכחו להיות למחי' להחיות עם רב זו שזהו שמיטה זו דעכשיו שהיא בבחי' הגבורה ודין קשה (כנראה בעליל במשך זמן בדורות הראשונים שהי' המבול ודור הפלגה וטומאת מצרים וכנען מזוהמת של נחה"ק כו' וחורבן ב"ר מן העונות דע"ז וש"ד כו' וחורבן ב"ש כו' עד גזירות תתנ"ו כו' וכל צרות וכל הדינין קשין במלחמות אוה"ע בכללות כו') ונק' שבע שני הרעות כז"ש הרעב בתוקף הדין הקשה (כמ"ש מי יודע עוז אפיך כו' כי כל ימינו פנו בעברתך כו' כמ"ש במ"א). אך מז"ש הטובות בעצם בחי' שמיטה דחסד הנ"ל הוא שנבלע בהעלם גדול בשמיטה זו דמה"ד דגבו' קשות שנמשך מחטא עה"ד טו"ר כנ"ל וזהו בחלום דבחי' התוהו שיכול להיות דבר והיפוכו בהעלם גדול כו' והי' זה כדי שיבוררו ויומתקו הדינין דשמיטה זו בכל שא"ש דהוי עלמא והיינו מ"ש והי' האוכל לפקדון לארץ כו' ע"י בחי' יוסף צ"ע שהוא מקור התיקון ונק' פותר ותופ"ר כו' וזהו את אשר האלקי' עשה כו' שהוא בחי' הצמצום הראשון כו' הגיד לפרעה דקדושה בחי' המל' ששם מתגלה חו"ג דעה"ד טו"ר ממש וכן זפ"ט וזפ"ר כו' השבע והרעב שז"ש בזוהר דאית יומין ושנין ידיעין לעילא שנק' ימי הטוב או ימי הרעי' דדינין שלטין בי' ובכלל הן ב' שמיטות הנ"ל וד"ל). וענין החלום הב' בז' שבלים כו' זהו ענין בחי' הטו"ר שבעה"ד טו"ר בבחי' צומח בפירות שהרי נק' עה"ד ועץ הוא בבחי' צומח דהיינו בחי' מדות דקטנות כצומח דמדות בתולדות הולד שקטני' מאד לגבי בחי' המדות הטובות דגדלות שהוא בחי' מדות דחי ובכלל זהו ההפרש בין מדות דבריאה שהוא מדות חי לבחי' מדות דיצי' ועשי' שהוא בחי' צומח כו' ולמעלה יובן ג"כ שאותו הענין דבליעת הז"מ דחי דפרות הטובות בזפ"ר הוא עצמן שחוזר ונכפל במדות דקטנות דצומח שהן ז' שבלים הצומחין מן הארץ מלמטה למעלה בבחי' או"ח כו' שז"ש והנה ז' שבלי' עולות בקנה א' דוקא בריאות וטובות (כקטנות המדות בתנוק לטוב באו"כ כמו בוצין בוצין כו') שכלולי' כא' בכלי א' והנה ז' שבלי' דקות ושדופות קדים כו' (כמוץ ותבן דק"נ אשר תדפנו רוח ופטורי' מן המעשר כו'). ולפי מ"ש בלק"ת ע"פ ותאכלנה הפרות כו' הן בבחינת הנוק' דבחי' ב"ן דנוגה דשלטא על דכורא שהן זפ"ט כו' (וע"כ יש שם הוי' בהיפוך בתיבות אלו הפרות יפות המראה והבריאות יו"ד דיפות למטה וה"א דהפרות וכן ה"א דהמראה למעלה מוי"ו דוהבריאו' ע"ש) וכן (וזהו) ענין החלום שפרעה חולם בקטנו' דבחי' התוהו ולפי שהי' קץ לשנתיי' ימי' דתוהו כו' (כמשי"ת):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור