כל מה שיש על הארץ. ולכן ארז"ל שהמלאכים ממתינים מלומר שירה עד שיאמרו ישראל תחלה כמ"ש ברן יחד כל כוכבי בקר שקאי על ק"ש שאומרים ישראל, ואח"כ ויריעו כל בני אלקים, והיינו כי השירה היא בכל בקר על התחדשות החיות ולכן צריכים ישראל לאמר תחלה, להיות כי עיקר ההתחדשות הוא בשביל ישראל כמאמר בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית ואח"כ אומרים המלאכים ג"כ שירה כו'. ובזה יובן מה שנש"י נק' אחותי שכמו שהאהבה של אח ואחות היא תמידית שאינה נפסקת כנ"ל, כמו"כ ההשפעה שנמשך להחיות את העולמות שזהו בשביל ישראל שנק' ראשית היא נמשכת תדיר בלי הפסק ואף אם אין אתדל"ת כ"כ, והיינו מפני שנש"י עלו במח', וע"כ האהבה שלהם אינו נפסק, וזהו שיחוד או"א זיווגייהו תדיר ונק' תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין, והיינו לצורך קיום העולמות ויחוד זה נעשה ע"י נש"י לפי ששרש נש"י הוא מבחי' חכ' וכמ"ש בנים אתם להוי' אלקיכם.
ב) אך בחי' ומדרגת כלה היינו מה שע"י נש"י נמשך המשכת תוס' אורות כמו ע"ד שבת ור"ח שעושין קרבן מוסף שהוא הוספה על ימות החול שהוא בחי' המשכת גילוי אלקות שלא עפ"י סדר השתל' והיינו כמו שהי' ביצ"מ ובמ"ת דכתיב וירד הוי' על ה"ס שהי' גילוי אלקות למטה שלא עפ"י סדר השתלשלות כלל, כי ע"פ השתלשלות כתיב בראשית ברא אלקים, שמש ומגן הוי' אלקים ששם אלקים מסתיר על שם הוי', אבל במ"ת כתיב וירד הוי' שהי' גילוי מבחי' שם הוי' כמו שהוא שלא ע"י הסתר והעלם נתגלה למטה ממש, וכמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכם (ע' בד"ה ראה אנכי (ך"ב) מענין הפרש פב"פ ובין פא"פ דמשה) ובחי' זו נק' כלה שכמו שע"י כלה נעשה הולדה, כמו"כ ע"י שישראל ממשיכים גילוי תוס' אוא"ס נק' נש"י אז בשם כלה, אבל אעפ"כ יש בזה הפסק, כי לאחר מ"ת נפסק זה ועשו את העגל, וזהו בדרך כלל.
והנה בנפש יש ג"כ ב' בחי' אלו אחותי וכלה, אחותי הוא בחי' נה"א שהאהבה של הנה"א היא אהבה טבעית ואין לה הפסק, והיינו כמו שהנר טבעו לימשך אחר האבוקה, כך נה"א טבעה לימשך אחר הקב"ה כניצוץ אחר השלהבת ונק' אהבה טבעית רק שהיא מוסתרת, לכך כתיב פתחי לי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור