מעי שהוא ההמשכה הנמשכת בבחי' פנימי', ומצות הוא בחי' לבושי' וכמ"ש לבושו צדקה, וכתי' וילבש צדקה, וכל המצות נק' ע"ש צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה, וע"י מעשה המצות נעשי' לבושי' לנפש בכדי שתוכל להשיג השגת אור א"ס בג"ע, וזהו עדיין בכלל הפירות ממעשה המצות, ושכר המצוה היא המצוה בעצמה זהו מה שיתגלה לע"ל וכמשנת"ל בענין ג"ע ותחה"מ, ובית הוא בחי' תפלה, וכמ"ש איזהו בית אשר תבנו לי שקאי על התפלה כמ"ש במ"א.
וזהו פי' תורתך קבע ומלאכתך עראי, שיהי' העסק במו"מ בטל וטפל בבחי' עראי, להיות כי א"א להתפרנס בלא זה, אבל העיקר הוא בחי' תומ"צ ותפלה, ועי"ז יוכל לקשר כל הענינים הגשמי' לאלקות שיהי' כל מעשיו לשם שמים, וזהו שאומרי' בק"ש בפ' שני' ואספת דגנך, והיינו שיאסוף כל דברים הגשמי' לבחי' אחד והיינו ע"י שיעבוד בהם לבוראו, עי"ז נאספי' ג"כ לבחי' אחד תחת היותם תחלה בבחי' פירוד כו', וז"ע גוי אחד בארץ שגם בארץ יהי' בחי' אחד כו' כמ"ש מזה במ"א בד"ה ואהבת ך"ו, וז"ע קביעת מקום דתורה ותפלה, כי תפלה הוא ל' התחברות מל' התופל כלי חרס, והיינו שמחבר שורש ומקור הנשמה בחי' מזלא לבחי' הנשמה המלובש' בגוף, שלא כל הנשמה מלובש' בגוף כ"א הארה ומקצת מן הנשמה כמ"ש מזה באורך בד"ה יונתי שבלק"ת, ואופן החיבור אם מלמטלמ"ע או מלמעלמ"ט זהו ההפרש בין תורה לתפלה, וע"י עבודה זו ממשיך מבחי' קבע ע"ד שהי' בהמ"ק דירת קבע, בחי' ההמשכה מלמעלה מסדר השתל', ולכן ארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של ישראל שמעלי' התפלה לבחי' כתר שלמעלה מבחי' סדר ההשתל' שנמשך מבחי' חכ' כנ"ל, וכ"ז הוא ע"י הקביעות שמכוון לחבר נפשו לאלקות ע"י תורה או ע"י תפלה, ומשרז"ל אל תעש תפלתך קבע היינו שלא יעשה בדרך חובה כאילו מגיע לו, כ"א רחמים ותחנונים, שהרי מרע"ה רבן של כל הנביאים לא התפלל אלא בל' תחנונים וכמארז"ל במד"ר ע"ז מנין שאין לברי' אצל בוראה כלום שהרי משה כו'.
אך כדי שיוכל לקשר נפשו בתפלה ז"ע סמיכת גאולה לתפלה, שצריך להיות נמשך הכח ע"ז מלמעלה, וכענין לכה דודי לקראת כלה שנת'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור