ראשונה יש בה מ"ב תיבין מן ואהבת עד ובשעריך, שרומז לבחי' הגבורה, ובוהא"ש יש ע"ב תיבין עד ושמתם שע"ב בגימ' חסד, וצ"ל הלא נת' בזהר בענין הד' פרשיות ששמע והא"ש הם חו"ג, וא"כ שמע הוא בחי' חסד והא"ש גבורה וכאן נהפוך הוא, אך הענין הוא דהנה השמות מ"ב וע"ב הוא בחי' הכלים וכמ"ש בת"ז וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא, והנה מה שהמדות הם בהתחלקות חסד וגבורה היינו כשהם בבחי' המדות עצמן, אבל כשמאיר בהם מבחי' אוא"ס שלאו מכל אינון מדות אזי נעשה בחי' התכללות המדות ואחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה כו', ולכן בפרשת שמע שהאור הוא בחי' החסד בחי' אהבה מ"מ הכלי הוא בחי' גבורה כו'.
ולהבין ענין שם מ"ב מפני מה בק"ש הוא שם מ"ב וכן במסעות היו מ"ב שהם ז' פעמים ו', ובספירת העומר הוא מ"ט ז' פעמים ז', והיינו כי שם מ"ב הוא בחי' העלאה מלמטה למעלה ולכן בהעלאה לא קחשיב בחי' המלכות שבכל מדה כי ענין מדת המלכות היא בחי' המשכה מלמעלה למטה ולכן בהעלאות הוא רק שם מ"ב, ולכן בקריאת שמע בפרשה ראשונה שענינה הוא בחי' רצוא כנ"ל הוא שם מ"ב וכן בענין המסעות שהוא ענין עלייתם ממצרים עד שבאו לירדן יריחו בחי' ריח שהוא בחי' העלאה הי' מ"ב מסעות, וכן בקבלת שבת קודם לכה דודי אומרים שם מ"ב דאנא בכח. ושרש ענין שם מ"ב הנה בשרפים מצינו שיש להם שש כנפים, משא"כ החיות הם בד' כנפים כו', והיינו מפני כי השרפים אומרים קדוש שמשיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל ואני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר שנברא העולם וכולא קמי' כלא חשיב והם עומדים תמיד בבחי' ביטול זה איך דכולא קמי' כלא לכן יש בהם שש כנפים לפי שהם בבחי' העלאה מלמטה למעלה וכנ"ל, וכמו רבוי רבבן קדמוהי יקומון שאין מהם השפעה למטה כ"א תמיד בבחי' הביטול ליכלל כו' מלמטה למעלה, ושורשם הוא מבחי' וא"ו דשם הוי', כי יש בחי' קדש וקדוש, קדוש הוא קדש וא"ו, וקדוש הראשון הוא איך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור