וזהו ההפרש בין אתכפיא לאתהפכא כידוע שבבחי' אתהפכא נאמר במצותיו חפץ מאד כו' ובהיפך מואס ברע כו', משא"כ בבחי' אתכפיא כו', ועיקר העלאת מ"ן שלמטה הוא בחי' אתכפיי', אבל בחי' אתהפכא כו' הוא בחי' ביטול רצון באמת כו' הרי הוא המשכת מ"ד מאחר שבמצותיו חפץ מאד כו', ולמעלה בבחי' אתעדל"ע הוא ג"כ עד"ז דמבחי' לאכפייא לסט"א בעל כרחו כו' הוא בחי' העלאת מ"ן דתהו, וע"י בחי' המ"ד בשם מ"ה הנ"ל נעשה בחי' לאהפכא חשוכא לנהורא, ובזה עיקר ענין קיבוץ וניצוח המלחמה, והיינו כל ענין הנ"ל בצדקת פרזונו ל' פזר שפיזרן כו', שזהו צדקה שעי"ז יומשך תוס' וריבוי אורות דתהו כו', ויש לקשר ב' הפי' יחד, שע"י בחי' הפיזור עי"ז באים לבחי' הניצוח לברר זמ"ק ועי"ז יומשך לע"ל אורות דתהו הבלתי מוגבלי' בנש"י ששרשם מבחי' פנימיות הכלים דתיקון, וזהו צדקה שפזרן ועי"ז יהי' פרזות תשב שלא יהי' חומה המגביל כ"א ואני אותיות אין, אהי'* לה נאום הוי' ש' העצם, בבחי' חומת אש דוקא, ולכבוד בחי' ל"ב נ"ח שאורייתא מחכ' נפקת, אהי' בתוכה בבחי' פנימיות.
וענין חומת אש בעבודה בנפש האדם, י"ל שבחי' הרצוא דעכשיו במס"נ דק"ש בפ' ראשונה יהי' לע"ל בחי' שוב, והרצוא יהי' מדריגה יותר גבוה, וזהו למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עליהם עומ"ש תחלה ואח"כ עומ"צ, ועומ"ש הוא בפ' ראשונה דק"ש, ולכן בה שם מ"ב שגבוה יותר מבחי' ש' ע"ב שבפ' שני' דק"ש, ונק' עושי' רצונו ש"מ לפי שנא' בה בכל מאדך, ולע"ל יהי' בחי' זו בבחי' שוב, וז"ע חומת אש שבחי' הוי' עצמו יהי' חומת אש סביב, והרצוא יהי' מדריגה יותר גבוה, וכ"ז נמשך ע"י שפזרן ל' פזר בין האומות עי"ז יהי' פרזונו ל' ערי הפרזי פרזות תשב כו' ולכן לע"ל כתי' בסוף יחזקאל ושם העיר מיום ה' שמה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור