וארא אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם שהי' הגילוי אל האבות רק בשם שדי, אבל שמי הוי' לא נודעתי להם, אבל במצרים נתגלה שם הוי' וזהו אשר עשה הוי' במצרים היינו ששם הוי' עשו במצרים פי' גילוי שם הוי' והיינו ע"י השעבוד כו', וכמאמר רב מתיבתא בזהר פ' שלח אעא דלא סליק בה נהורא מבטשין לי' גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי', וגם ע"י בירור הניצוצות שביררו במצרים כו', ולכן בפרה אדומה שמרומז בה ד' מלכיות כמשארז"ל פרה זו מצרים שנאמר עגלה יפיפי' מצרים, אדומה זו בבל שנאמר אנת הוא רישא דדהבא, תמימה זו מדי כי מלכי מדי תמימים היו כו', אשר לא עלה כו', נא' ב"פ הוי' והיינו כי ע"י בירור ד' מלכיות עי"ז יתגלה שם הוי' דלעילא כו'. וזהו פי' הפסוק וידבר הוי' הוא שם הוי' דז"א אל משה הוא יסוד ז"א לאמר שיהי' הגילוי במל' זאת חוקת התורה אשר צוה הוי' היינו שם הוי' דלעילא, בחי' עתיקא שיתגלה ע"י בחי' פרה, בירור ד' מלכין כו', לאמר הוא בחי' חכ' היינו כי הגילוי הוא בחכ'.
וענין זאת חוקת התורה ית' בו ענין הג' פירושים הא' לשון אותיות החקיקה דהנה אותיות הכתיבה הוא שכותבין בדיו על הקלף והרי הדיו מסתיר על מקום הלבן שבקלף, אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי' שאין שום דבר המסתיר ומעלים כו', ואותיות אלו גבוהים מאד, ומזה נמשך פי' חוק ל' חוק ומשפט שלמעלה מן השכל כי לעוצם גדלות בחי' אותיות החקיקה אינם יכולים להיות נמשכים בבחי' הטו"ד כ"א הם בבחי' שלמעלה מן הטו"ד, ומזה נמשך ג"כ ל' חוקה דהיינו ל' קביעות, כי חוק נק' היסוד וחוק בשארו שם, והנה במל' יש עליות וירידות וזהו ענין חוקה ל' קביעות שיומשך הקביעות במל' וזהו מבחי' אני הוי' לא שניתי כו', והיינו כי כתיב אכלו ריעים שתו ושכרו ואיתא בזהר אכלו ריעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא והיינו כי יחוד זו"נ אינו תדירי אבל או"א זיווגייהו תדיר, וזהו ענין הקביעות שגם בזו"נ יהי' זיווגייהו תדיר, וזהו ע"ד שביקש יעקב בשכמל"ו שיומשך ויתברך בחי' כבוד מל' ית', ע"ד ואולם חי אני וימלא כבוד ה' וע"ד ברוך כבוד הוי' ממקומו כמ"ש בד"ה ואולם חי אני יעו"ש, וזהו זאת חוקת שיומשך החוק והקביעות בזאת היא בחי' מל'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור