וע"פ הקבלה הנה ג"פ קדוש אלו הם כתר דאריך וכתר דז"א וכתר דמל', והנה פי' עטרה א' שנטל לעצמו הוא בחי' כתר דאריך שנמשך ע"י בחי' בכל מאדך שהיא מגעת בעצמיות אוא"ס כי מאד היא בלי גבול ולכן מגיע לבחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' גבול, ושנים שנתן בראש בניו הם בחי' כתר דז"א וכתר דנוק', וישראל מפני שהם בני ישראל בחי' אבות הם המרכבה לבחי' חג"ת לכן הם הזוכים לקבל בחי' כתר דז"א וכתר דמל' וד"ל.
וכ"ז הוא עכשיו, אבל לעתיד כתיב והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה, פי' ציון הוא לשון סימן כמשארז"ל הוה מציין כו' והוא בחי' תורה שהיא סימן כמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וקאי על התורה כנודע שהתורה היא רק סימנים כמו שענין ל"ב חוטי הציצית רומזים לל"ב נתיבות החכמה שאין ערוך בין הל"ב חוטים לל"ב נתיבות החכמה רק שהם סימנים וכן ד' רשויות לשבת שרומזים למעלה כו', וירושלים הם בחי' המצות כנודע, וציון הוא פנימיות ירושלים שהוא בחי' תורה וכמ"ש כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים כו', והנה הנשאר בציון והנותר בירושלים, פי' שנשאר בבחי' התורה והמצות אזי לע"ל קדוש יאמר לו, שהמלאכים יאמרו קדוש לצדיקים כדרך שאומרים לפני הקב"ה, פי' כי עכשיו ההמשכה הוא רק מלמעלה למטה אבל לא מלמטלמ"ע, אבל לע"ל הנה ה' עושה חדשה בארץ שיהי' המשכה מלמטה למעלה ג"כ פי' שההמשכה שמלמעלה למטה יהי' גם לע"ל אך יהי' ההמשכה מלמטה למעלה ג"כ, וע"ד מ"ש והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים חציים אל הים הקדמוני שיומשך מבחי' ירושלים אל הים הקדמוני בחי' חכמה, והיינו כי בחי' מל' יהי' כמו בחי' כתר, לכן הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו שקדוש הוא בחי' קדוש וא"ו בחי' המשכה שיומשך מירושלים אל הים הקדמוני כו'.
בערה"כ מסה"ד הביא בשם ספר [שמ"ל] שהביא בשם תיקונים שענין ירידת הנשמה בגוף נקרא בשם עיסקא, והוא ע"ד שארז"ל במד"ר שאדה"ר נקרא אריסו של הקב"ה וכן אברהם כו', וכמו"כ ענין ירידת הנשמה בגוף נקרא בשם עיסקא, כי למעלה יש ג"כ ריוח מירידת הנשמה בגוף והוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור