העדר קיום מ"ע חסר אצלו ההמשכה שהי' ממשיך ע"י קיום המ"ע, או בעשותה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם שזהו ג"כ חסרון שחסר במה שלא קיים רצון העליון ב"ה שרצונו הוא שלא לעשות והוא עבר ועשה שזהו ג"כ ענין חסרון וע"י ההמשכה מבחי' כי לא אדם הוא נמשך למלאות כל החסרונות כו'. זאת ועוד אחרת כי להיות ע"י העלאת נפש הבהמה שהיא ניצוץ מניצוצי דתהו שנפלו בשבה"כ ונפרדו זמ"ז מאז היתה שבה"כ, וכשמקרבין הניצוץ לשרשו נעשה מזה שמחה גדולה, וה"ז כמו שני אוהבים נאמנים שלא ראו זא"ז זה זמן רב, הנה כשמתראים זה עם זה פנים בפנים נעשה אצלם שמחה גדולה, עד"ז ויותר מכן באין ערוך השמחה הגדולה שנעשה מהעלאת הניצוץ דתהו שהיתה בנפש הבהמה כשמעלין אותה לשרשה דתהו, ונודע כי שמחה ממתיק דינים לכן מזה נמשך סליחת עוונות, כמשל המלך בעת שמחתו קורא דרור לכל אסירי המלך שחייבים לו שעברו על רצונו, כך כשנעשה השמחה מהעלאת הניצוץ מוחלין לאדם על חטאתו אשר חטא ונסלח לו כו'.
ולכן ההקרבה הי' ע"י הכהן איש החסד דוקא כי ימין מקרבת כו', לכן כדי לקרב הניצוץ זהו ע"י הכהן איש החסד כו', וסדר עלייתן הוא שע"י שנכלל הבהמה באש של מעלה שהו"ע ארי' דאכיל קרבנין שבחי' הארי' ג"כ בחי' ימין כמ"ש פני ארי' אל הימין, ובחי' ארי' הזה הי' מגבי' ניצוץ הבהמה לבחי' פני שור שבמרכבה שזהו במרכבה דיצי' כנודע שהחיות הם ביצי', וכמ"ש לעיל בשם האריז"ל, ושרשם הוא בחי' המרכבה דבריאה ששם הם מיכאל וגבריאל כמו ארי' ושור דיצי' ולכן מיכאל הוא ג"כ כהן כמ"ש בזהר יתרו דפ"ז אית מלך לתתא ותחותי' אית כהן כו' מיכאל כהנא רבה, והיינו בבחי' בריאה (וע' בביאור מאה"ז אית מלך לעילא כו' הנ"ל בספר תקס"ה שמפרש מיכאל כה"ג על חסד דמל' דאצי' יעו"ש), ועי"ז מתעורר גם המרכבה דאצי' כי כמו שיש חיוון תתאין כמו"כ יש חיוון עילאין והיינו בחי' המדות דאצי' שנק' בשם חיוון עילאין, והכסא זהו בחי' בינה וע"י עליית החיות דבי"ע עם בחי' הכסא והאדם שעל הכסא דבי"ע מעוררין עי"ז עליית חיוון עילאין עם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור