עוממות, שיש גחלים לוחשות שהאש מתלהטת עליהם בגילוי, וגחלים עוממות היינו שנתעלם האש בתוכם ואין נראה מבחוץ אבל בפנים ישנו כי לא נכבה עדיין כו', וענין גחלים לוחשות למעלה הו"ע ע"ס בלי מה כשלהבת הקשורה בגחלת, וא"כ הם בתכלית הביטול והיחוד האמיתי, ולכן בבחי' זו לא שייך בחי' מלוכה עדיין כיון דאיהו וגרמוהי חד כו', וזהו אין מלך בלא עם עם דוקא בחי' עוממות, והיינו בבי"ע שנתעלם האש ושלהבת י"ה ועי"ז נעשים בחי' יש ודבר נפרד, ולכן שייך ע"ז מלוכה. גם עוד פי' עם כמ"ש במשה ולא כהתה עינו ופי' בתרגום ולא עמיא עינו, וא"כ עם מלשון עמיא כו' שהו"ע הכיהות שבעין דהיינו מה שנדמה ונראה העולם כאלו הוא יש ודבר נפרד, אעפ"י שבאמת אין עוד מלבדו כו' ולכן על בחי' עם דוקא שייך מלוכה, אך היינו דוקא כשהעם הוא בבחי' ביטול דהיינו אע"פ שהם בחי' יש ודבר נפרד מ"מ הם בבחי' ביטול היש לגמרי, והיינו שמקבלים עליהם עומ"ש ומקבלים הציוויים דבחי' מלך כו', ואזי נק' עם זו שבטלים לבחי' זה אלי. והכח הזה שגם בבחי' עם עוממות יוכל להיות ביטול היש הוא לפי כי חלק הוי' עמו שגם בחי' עמו הוא חלק משם הוי' שיש שם הוי' בכאו"א, ועי"ז הוא כח הביטול להיות עם זו. וזהו עם זו יצרתי לי, לפי שהם עם זו שמקבלים עליהם הציווי מבחי' זה ע"כ הם לי ממש כמ"ש אשרי אדם שומע לי שהשמיעה מגיע בבחי' לי ממש שהוא עצמות אוא"ס בבחי' אנכי מי שאנכי, תהלתי יספרו שע"י שהם עם זו ממשיכים בחי' תהלתי, ותהלתי אחטם לך חוטמא בחי' ריח שהוא מקיף עליון שלמעלה מהכלים דע"ס, וברבות פי' אחטם לך לשון חותם, והיינו כמו ענין החותם הוא שבל יקרב זר לקרות כו', כמו"כ צריך להמשיך מלמעלה החותם שהוא ענין השמירה מהרע שלא יוכל לקרב לגבי האדם, וזהו ענין המזוזה כמ"ש לשמור מזוזות פתחי, שע"י המזוזה נמשך השמירה מלמעלה ה' ישמר צאתך ובואך שהשמירה היא מהרע וכנ"ל, ונק' ג"כ חותם וכענין פותח בברוך וחותם בברוך, וז"ש בת"ז מזוזת זז מות, שהמות שהוא הרע יהי' זז ומרוחק מהבית שלא יוכל ליקרב כנ"ל.
ועתה יובן ענין וכתבתם על מזוזת ביתך, דלכאו' הרי קיום ובנין הבית שהוא בחי' דבור העליון הוא כמ"ש בחכ' יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו, וא"כ מהו עוד ענין קביעת המזוזה בבית. אך הענין הוא כמ"ש אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, אע"פ שהם בונין אותו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור