לאשתעי במילין דהדיוטא, לכך נק' עש"מ בשם עשי' וזהו בחי' עמידה, אך בשבת שהוא בחי' שביתה ומנוחה לכן הוא בחי' ישיבה, וזהו ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, כסא הוא בחי' שביעאה כי שית דרגין לכורסי' ושביעאה עלייהו, שביעאה הוא בחי' כסא כו', וזהו וישב על כסא כו', ועד"ז יובן ענין שבקי"ס נתיישבה כסאך והיינו לפי שקודם קי"ס כתיב ה' איש מלחמה, וכיון שהוא בחי' מלחמה א"כ אין זה מנוחה, וזהו כביכול עומד, אבל כשעברו ישראל בים ואמרו שירה נתיישבה כסאך לפי שאז לא הי' צריך למלחמה, אלא שממילא בטלו וכמ"ש שמעו עמים ירגזון כו' תפול עליהם כו', ולא הי' צריך למלחמה, והי' בחי' מנוחה הוא בחי' ישיבה כו'.
ולהבין ענין המלחמה איך שייך לומר בחי' מלחמה וכמ"ש מלחמה לה' בעמלק, וכן מ"ש הוי' איש מלחמה איך שייך לומר בחי' מלחמה כו', הענין הוא דהנה כתיב וידעו מצרים כי אני הוי' וארז"ל מאני של בו"ד אתה למד אני של הקב"ה, פרעה אמר אני פרעה זכה יוסף לגדולה לכשיתגלה אני של הקב"ה עאכו"כ כו'. והענין הוא דהנה פרעה אמר לא ידעתי את הוי', דהנה כתיב רם על כל גוים הוי' על השמים כבודו, שאוה"ע אומרים שהוא רם בבחי' רוממות ולכן על השמים כבודו שהם בחי' שכלי' נבדלים, אבל למטה בארץ הנה עזב ה' את הארץ, לפי שהוא השפלה נגדו ית' ולכן אומרים עזב ה' את הארץ בידי המזלות כו', אבל ישראל אומרים המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, לפי שגם השמים הוא בחי' השפלה נגדו ית' וכמו שהוא יכול להשפיל א"ע בשמים כן יכול להשפיל א"ע בארץ ששו"א הם שוין לפניו ית', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי', והיינו לפי שפרעה הוא בחי' עורף ומקבל ממקום גבוה שהוא בחי' עורף דא"א שהוא בחי' רם דהיינו שמקבלים מבחי' רוממות כו' ששם כחשיכה כאורה כו' ועוד שהם מקבלים מבחי' הצמצום דשם אלקים, אבל מבחי' הוי' אינם יכולים לקבל לפי שכדי לקבל משם הוי' צריך שיהי' בחי' ביטול לכן אמר פרעה לא ידעתי את הוי' ולא הי' רוצה לקבל משם הוי', וז"ע מלחמה להוי', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי' והיינו שאני קאי על בחי' מל' אני ראשון ואני אחרון, ואני והוי' כולא חד כו'. וגם י"ל אני ה' קאי על אני ראשון שהוא בחי' כתר ואני והוי' כולא חד כו', והיינו כי שניהם אמת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור