חייב האוחז את העינים פטור, ואם נאמר שלא יש מציאות העולם כלל מפני מה העושה מעשה חייב הלא אינו עושה בהכישוף שלו כלל מאחר שלא יש קשואין כלל כ"א נדמה לנו שזה קשואין כו', אשר מטעם זה האוחז את העינים מאחר שבאמת אינו עושה ה"ה פטור כו', ואם נאמר שאם לא יש מציאת העולם כלל הרי גם הסקילה אינה כלל, נמצא שלא יש שכר ועונש ולא יש תומ"צ שזה א"א כלל, אלא הענין הוא דבאמת מציאת העולם הוא מציאות, רק שלכל דבר ודבר מפרטי הנבראים דבי"ע יש שורש ומקור למעלה, ותחלה משתלשל מן מקורו בדרך השתלשלות המדרגות, ואח"כ בדרך בריאה יש מאין היינו שבחי' המהוה מסתתר מן הדבר המתהוה, אבל אם הי' מתגלה דבר המהוה על הדבר המתהוה הי' נעשה מן הדבר הנתהוה אין ואפס ממש, והמופת לזה שהרי גם המלאכים שהם שכלי' נבדלים והם הנבראים הגדולים שעליהם נאמר מה גדלו מעשיך וכנ"ל הנה ארז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם, פי' שכאשר נתגלה עליהם יותר מהחוק הקצוב להם נתבטלו לגמרי, וכ"ש כשהי' מתגלה על שארי הנבראים הי' נעשה מהם אין ואפס לגמרי, וא"כ גם בעת אשר אינו מתגלה עליהם והרי הם נמצאים ליש ודבר מ"מ אינם מציאות אמיתי, והראי' לזה מנהרות המכזבים שמכזבין אחת בשבוע היינו אחת לשבע שנים הרי הם פסולים לקידוש מי חטאת, והגם שכעת הם הולכים בטוב רק מאחר שאחת לשבע שנים נפסק הילוכן הם פסולים גם בעת שהולכים, וא"כ הלא ארז"ל שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב שנמצא אחת בשבוע הם מכזבים ונפסקים, לכן גם בעת אשר העולם נמצא הוא ג"כ אינו מציאות אמיתי, ומה גם אשר ברצות הבורא יוכל להתגלות דבר המהוה על הדבר המתהוה ויהי' אין ואפס מהכל כו'.
וז"ש הרמב"ם ע"פ וה' אלקים אמת, הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתתו כו' וזהו אין עוד מלבדו, שאין שם אמת מצוי מלבדו כמותו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור