הפירות הם באים לבסוף, וכן אפי' בהשפעת איזה שכל עמוק מקדימי' משלים תחלה שע"י המשל יבין עומק הנמשל, ואפי' בתורה הנה רש"י ז"ל הביא הדרש של ר"י שלא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, אלא כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים ומכח זה הקדים מע"ב, שעיקר התורה מתחלת מהחדש הזה, וכל ספר בראשית הגם שהוא למעלה משאר ספרים שנק' ספר הישר מ"מ הוא רק הקדמה לתורה. ועד"ז יובן שהגם שבסדר ברה"ע נבראו השמים תחלה לפי שהארץ מקבל משמים וכמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, מ"מ במח' ארץ קדמה שעיקר המכוון בא לבסוף, וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, בראתי גימט' תרי"ג שכל עיקר [ה]מכוון מברה"ע הי' בשביל התורה וכמארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל יחזיר את העולם לתהו, וכמארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שנא' כי זה כל האדם, נמצא שעיקר המכוון מברה"ע זהו בשביל האדם הנברא לבסוף ששת ימי בראשי' וכמארז"ל אפי' יתוש קדמך, ושהוא יקיים תומ"צ שבשביל זה אנכי מי שאנכי עשיתי ארץ, שהוא ג"כ אחר בריאת השמים, שהוא עיקר המכוון הבא לבסוף ועלה במח' תחלה כו'.
וזהו ג"כ ענין הפלוגתא אם תלמוד גדול או מעשה גדול נמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה נמצא לבסוף מעשה גדול, וכל גדלות התלמוד הוא מפני שמביא לידי מעשה, והיינו לפי שבשורש מעשה גדול כי לע"ל יתעלה בחי' מעשה אשת חיל עטרת בעלה, אך כעת תלמוד גדול שמביא לידי מעשה שע"י התורה נעשה המצוה, והתורה היא פי' וביאור המצוה איך לעשותה לפי שבחכ' אתברירו, וע"י בירור החכ' נעשה המצוה גשמי' שיעורר עי"ז אתעדל"ע באתעדל"ת זו של עשיית המצוה, וזהו שבפ' ראשונה של ק"ש נאמר תחלה והיו הדברים האלה שארז"ל בד"ת הכתוב מדבר, וכתי' ושננתם לבניך, ואח"כ וקשרתם כי זהו כענין תלמוד גדול שמביא לידי מעשה, אבל לע"ל יהי' מעשה גדול, ולכן בפ' שני' שבק"ש שמדברת איך שיהי' הגילוי לע"ל ע"י העבודה דעכשיו נא' וקשרתם תחלה ואח"כ ולמדתם, והיינו לפי כי שרש המצות הוא בבחי' גלגלתא בבחי' כתר, ושכר מצוה (לע"ל) מצוה גילוי בחי' המצוה בעצמה כנ"ל.
ושרש הענין הוא, דהנה יש בחי' השתלשלו' ולמעלה מהשתל', וכדי שיהי' התהוות העולמות נבראי' בע"ג מאור א"ס ב"ה הבלתי בע"ג הי' צ"ל צמצום ומק"פ תחלה, וז"ע יו"ד של ש' הוי' שהיו"ד הוא בחי' חכ'. אך הנה כתי' כולם בחכ' עשית שבחי' החכ' נחשבת כעשי' גשמי' לגבי אוא"ס, ולכן כדי שיתהוה מציאות החכ' זהו ע"י צמצום דוקא, ורמיזת אות יו"ד מורה על ההארה המצומצמת שנמשך להיות בחי' חכ' כו', והנה מחכ' ולמטה הוא בחי' סדר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור