וליבטל אליו ית' לכן יש בה מ"ב תיבין נגד שם מ"ב שהוא בחי' העלאות כנודע שכל העליות הוא ע"י שם מ"ב, ולכן בקבלת שבת שהוא זמן עליות כל העולמות אומרים אנא בכח שהוא שם מ"ב כו', ופ' שני' הגם שהוא בחי' גבורה אעפ"כ הרי הוא בחי' המשכות שע"י המצות כנ"ל, וכמו שארז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, גבורה דוקא כו', והיינו כי ההשפעה שנמשך מלמעלה צ"ל ע"י גבורות וצמצומים כמו גבורות גשמים שיורדים בגבורה הגם שהם השפעת החסדים כנודע, ולכן יש בה ע"ב תיבין נגד ע"ב גשרים שהגשר מונע הילוך המים אך היינו בכדי שיבוא המים בהשקט כו' כנודע, וזהו ענין ענין למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עומ"ש תחלה ואח"כ עומ"צ כי קבלת עומ"ש הוא בחי' הקדמה כללית שהוא בחי' הרצוא ואח"כ יכול להיות השוב ע"י קבלת עומ"צ כו'.
ומעתה יובן מה שייך בחי' אלו בתורה שז"ע מה שהקדימו נעשה לנשמע, דהנה נודע שיש ג' בחי' בתרומה שעין יפה א' מארבעים ובינוני א' מחמשים ועין רעה א' מששים, ועד"ז יש בתורה מארי מקרא מארי משנה ומארי תלמוד. והענין הוא דהנה בתורה יש ג"כ בחי' אלו, דהנה ארז"ל במד"ר ע"פ שש מעלות לכסא שהם שיתא סדרי משנה, וכן אמרו ז"ל על מ"ש ששים המה מלכות אלו ס' מסכתות שהם ג"כ בחי' וא"ו שכ"א כלול מיו"ד כנודע, וזהו בחי' תרומה שהוא א' מששים. וביאור הענין הנה ארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה בתי לא זז מחבבה עד שקראה אחותי לא זז מחבבה עד שקראה אמי, והנה פי' בת הוא בחי' מקבל והיינו מה שהדבור מקבל מבחי' המדות וזהו ג"כ עלי' כי לפעמים הדבור הוא בגלות בחי' מדבר כמ"ש כרחל לפני גוזזי' נאלמה נאלמתי דומי' החשיתי כו', אבל כשמקבל מבחי' המדות זהו עלי' כו', וזהו בחי' התרומה א' מששים כו'. לא זז מחבבה עד שקראה אחותי היינו כשהדבור מקבל מבינה שוה למדות, כמו שאנו רואים בנפש האדם שע"פ הרוב הדבור מקבל מהמדות אכן לפעמים יקרה שהדבור מקבל מהחכמה כמו כשמדבר דבר שכל, כמו"כ עד"ז יובן למעלה שיש לפעמים עלי' בבחי' הדבור שמקבל מהבינה שוה למדות והבינה היא בחי' אם הבנים שהיא מדרגה היותר עליונה, וזהו בחי' תרומה א' מחמשים כי יש חמשים שע"ב כו'. לא זז מחבבה עד שקראה אמי היינו כשמקבל מבחי' מוחין כחב"ד זהו בחי' א' מארבעים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור