ולאחותו הבתולה כו'
ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא, ופי' בזהר אמור דרפ"ט ע"א ובמק"מ שם אחותו היינו כנס"י לה יטמא בגינה, וז"ש (בישעי' סי' ס"ג) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, שהקב"ה משפיל א"ע לע"ל לירד ולברר את הניצוצות, דהנה כתיב כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, והנה ביצ"מ כתיב ועברתי באמ"צ אני ולא מלאך אני ולא שרף, שהמלאך לא הי' יכול להשפיל א"ע כ"כ לירד במקום גלולים וטנופת שמצרים נק' ערות הארץ, וכמ"ש במשה כצאתי את העיר אפרוש את כפי שלא הי' יכול להתפלל במצרים לפי שהי' מקום גלולים לכך הוצרך הקב"ה בעצמו לירד שם לפי שקמי' כחשיכה כאורה שוין, וכמו"כ לע"ל הקב"ה בעצמו ישפיל א"ע לעשות נקמה כו', וזהו לה יטמא שבשביל כנס"י ישפיל א"ע לעשות נקמה כו', ומה ששייך זה הציווי לכהנים היינו לפי שהקב"ה נקרא כהן, וכמ"ש רז"ל בגמ' סנהדרין דל"ט ע"א א"ל ההוא צדוקי לר' אבוה אלקיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה.
והנה להבין זה צ"ל מה שמצינו בשה"ש שכנס"י נק' בשם אחותי כלה, וכמ"ש לבבתני אחותי כלה, וכתיב מה יפו דודיך אחותי כלה, ובשה"ש רבה ע"פ מה יפו דודיך אחותי כלה רשב"ן אמר בעשרה מקומות נקראו ישראל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור