וכבישת מלכים מצינו הרבה בכתובים שכבשו זא"ז, ולכאורה כשבא להזהיר את עמו ישראל על אמונת אלקותו הי' צריך לאמר להם דבר היותר גדול שמזה יובן מעלת גדולתו ית', שלכאורה הי' צ"ל אשר בראתי שמים וארץ כו'. אך הענין הוא שגלות מצרים ויצ"מ זהו הקדמה למ"ת, כמ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם כו', והוצאתי כו' והצלתי כו' וגאלתי כו' ולקחתי אתכם לי לעם כו' וידעתם כי אני הוי' שכל עיקר מכוון גלות מצרים הי' לזככם שיוכלו לקבל התורה, ובכלות הזיכוך הוציאם ממצרים ובחמשים יום קיבלו התורה. וגם צ"ל מה שאמר הקב"ה למשה כששלחו לגאול את ישראל ממצרים אלקי אבותיכם שלחני אליכם אלקי אברהם אלקי יצחק כו', והלא אברהם עצמו כשהשביע את אליעזר עבדו השביעו בה' אלקי השמים כמ"ש ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ כו' ומדוע בשליחות גאולת מצרים שהי' הקדמה למ"ת נאמר אלקי אבותיכם אלקי אברהם כו', ובעשה"ד עצמם נאמר אשר הוצאתיך מאמ"צ.
ויובן בהקדם ענין מעלת מ"ת שלכאורה יפלא מ"ע שניתנה התורה בקולות וברקים הלא ארז"ל קיים אברהם כל התורה כולה עד שלא ניתנה אפילו עירובי תבשילין ומהו ההתחדשות במ"ת. אך הענין הוא דהנה ארז"ל במד"ר ע"פ לריח שמניך טובים כל המצות שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמריקים מכלי אל כלי, והיינו כי האבות המשיכו התורה ע"י עובדות שאברהם ע"י שהרבה חסד בעולם שהאכיל והשקה לכל העוברים ושבים והודיע אלקותו בעולם שאמר להם ברכו לאל עולם שאכלנו משלו, וע"י שעשה ועמד בנסיונותיו בבחי' מס"נ עי"ז המשיך גילוי אלקות וז"ע מה שקיים התורה, שהרי בהכרח לומר שקיימה ברוחניות שהיתכן לאמר שקיים אותה בגשמיות והלא עד"מ מצות תפילין היא כתיבת הד' פרשיות ואיך יכתוב גאולת מצרים הנאמר בפ' קדש והי' כי יביאך ועדיין לא הי' גלות מצרים, אלא ע"כ צ"ל שקיימה ברוחניות והיינו ע"י המס"נ הנ"ל וכמו"כ יצחק ע"י חפירת בארות ויעקב ע"י המקלות, וכדאיתא בזהר שהמקלות של יעקב הי' דוגמת התפילין שלנו, וכ"ז המשיכו ע"י שהיו בבחי' מרכבה במס"נ כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור