ובזה יובן מה שחדש השביעי נקרא ירחא דשבועתא, ובאחד לחדש זה אברהם, דהנה כתיב הן האדם הי' כאחד ממנו כיחידו ש"ע, והיינו לפי שאלקי' עשה את האדם ישר היינו שיהי' גילוי אלקות למטה כמו למעלה ויהי' גילוי בחי' אחד למטה ג"כ, וזהו כאחד ממנו לפי שאדם המשיך בחי' אחד למטה כו', אך ע"י חטא עה"ד קלקל זה ונסתלקה השכינה למעלה עד שבא אברהם, אחד הי' אברהם היינו שהמשיך בחי' אחד הנ"ל למטה כמו קודם החטא, לפיכך ירחא דשבועתא הוא בחדש תשרי לפי שאז נברא אדה"ר וקלקל שלא יהי' מאיר גילוי בחי' אחד למטה, ואברהם תיקן בחי' אחד הנ"ל לכך היתה השבועה בר"ה כו' שבו נברא אדה"ר. מקרא קדש זה יעקב, דהנה כתיב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם שלאברהם שייך בחי' חסד וליעקב הוא בחי' אמת, והנה בחי' אמיתית שלו שהוא מדריגת אני ראשון ואני אחרון, שכולא קמי' כלא חשיב, ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע בלי שינוי כלל, וכמ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם ופרש"י לא ניכרתי במדת אמיתית שלי, וזהו שיעקב נקרא מקרא קדש והיינו שיעקב הוא ממשיך מבחי' מה שהוא קדוש ומובדל מגדר עולמות, לפי שיעקב הוא בחי' אמת, והיינו שיעקב הוא הממשיך מבחי' ד"ע ממש בד"ת, כי אברהם הוא בחי' חסד והיינו שממשיך בחי' כי חפץ חסד הוא שהי' מאיר בשעת בריאת העולמות מצד כי חפץ חסד הוא קודם החטא, אך יעקב שהוא בחי' אמת דהיינו שממשיך מבחי' אמת אמיתית עצמותו ממש, לפי שיעקב הוא בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, וזהו שנק' מקרא קדש דהיינו שהוא קורא וממשיך מבחי' קדש מה שהוא קדוש ומובדל מגדר עולמות שהוא בחי' ד"ע. יום תרועה זה יצחק כי תרועה הוא בשופר והנה שופר הוא של איל כדי לזכור עקידה של יצחק, וע"כ תרועה הוא בחי' יצחק. והנה פי' אשר נשבעת לאבותינו, הנה ענין השבועה הוא כמו למשל שני אוהבים שיש ביניהם אהבה וריעות התלוי בדבר הנמשך ע"פ טעם ודעת ומיראתם שמא יגרום איזה דבר לבטל את האהבה נשבעים זל"ז ומגביהים את אהבתם למעלה מהטעם והדעת שאף שברבות הימים יחטא א' לחבירו ותגרום איזה שנאה אך משבועתם לא יבטל האהבה, כמו"כ היתה השבועה למעלה שיומשך האהבה שלא ע"פ טו"ד, וזהו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם כי יש בחי' ימות עולם וימי קדם, ימות עולם הוא בחי' ד"ת הנ"ל הנהגת העולמות אך ימי קדם הוא בחי' קדמונו ש"ע שהוא בחי' ד"ע הנ"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור