שלכאו' אינו מובן מהו"ע ונתתי מטר ארצכם כו' ואספת דגנך בפ' שני' של ק"ש, אך הענין הוא שצריך לאסוף כל דברים הגשמי' לאלקות ע"י שכל מעשיו יהיו לשם שמי' כמשנ"ת במ"א, ע' בד"ה ואהבת ובד"ה כל ישראל, וז"ע ואספת דגנך ג"כ לבחי' אחד שאמר תחלה, וזהו ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ שממשיכי' להיות אחד גם בארץ, ועי"ז יהי' הגילוי לע"ל שיהי' ומלאה הארץ ג"כ דעה את ה' להיות בטל וטפל לבחי' הוי' דוקא שם העצם ולא מבחי' הכינוי' לבד כו', וענין את הוי' זהו כמ"ש יראו את הוי', משא"כ יראו מה' זהו כל הארץ ע' בד"ה אר"י יהא חלקי, וז"ע כלת משה שנת' לעיל.
ולכן על הגילוי שיהי' לע"ל נא' והי' ביום ההוא היינו לע"ל תקראי אישי שלע"ל דוקא יהי' גילוי בחי' זו, כי עכשיו הוא רק אירוסין וכמ"ש וארשתיך לי שז"ע קדושין לבד, וכנודע שהטבעת קדושין הוא בחי' מקיף לבד, אבל לע"ל יהי' נשואין שהו"ע היחוד, פנימיות ההמשכה כו', ולכן נא' לע"ל ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד, וארז"ל ספ"ג דפסחי' ד"ן א' אטו האידנא לאו אחד הוא, לא כמו שאני נכתב אני נקרא נכתב בי"ה ונק' באד', פי' קרי וכתיב הוא בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא שהקרי הוא כמו שהוא בעלמא דאתגלי' והכתיב הוא כמו שהוא בעלמא דאתכסי', ולכן נכתב בש' הוי' שעכשיו הגילוי של הוי' הוא רק בעלמא דאתכסי' בבחי' ביום ההוא דסתים ונעלם כו', אבל בעלמא דאתגלי' נק' בשם אד' היינו שאין הגילוי רק ע"י בחי' ש' אד' בחי' אנת אשתמודע אדון כו' בחי' היכל ה' לבושי' וכינוים לבד, ורק במקדש היו קורין את השם ככתבו כמ"ש במ"א אבל במדינה בכינויו לבד, אבל לע"ל יהי' הגילוי בעלמא דאתגלי' כמו בעלמא דאתכסי' והיינו שיהי' נק' כמו שנכתב, וזהו מ"ש בסוף יחזקאל ושם העיר מיום הוי' שמה, וכפי' השני בפי' רש"י ז"ל שיהי' נק' שמה הוי', והיינו מה שעכשיו נק' עיר אלקינו לעתיד כשיהי' נק' כמו שנכתב יהי' שמה הוי' כו'.
וז"ע מה שלעתיד תקראי אישי שיהי' נמשך ההמשכה בפנימיות מבחי' ש' הוי' שם העצם ויהי' הגילוי כן גם בעלמא דאתגלי', וכמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, שגם בבחי' בשר בחי' חיות המרכבה שעכשיו הדעת קטן אצלם שאינם משיגים רק שורש ומקור התהוותן בחי' ש' אלקי' כנ"ל, לע"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור