תה

יעלה מן הארץ באתעדל"ת אתעדל"ע, משא"כ טל לא מיעצר ולכן אליהו לא פעל אלא על המטר להיות כי לא אכשור דרא אז שלא הי' אתעדל"ת לכן פעל שלא יהי' מטר, אבל על טל לא פעל והיינו הגם כי לא אכשור דרא מ"מ ירד הטל. ועד"ז יובן בתורה שענין מה שקורא ושונה כנגדו זהו באתעדל"ת אתעדל"ע, ולכן יש בזה חילוקי מדרגות עשרה שיושבין כו' ומנין אפי' חמשה כו' עד ומנין אפי' א' כו', וכ"ז באתעדל"ת אבל ג' שעות ראשונות זהו בחי' טל תורה.

וביאור הענין יובן בהקדים ענין מ"ש זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי, וארז"ל (בסוטה דל"ה ע"ב) דוד זמירות קרית להו הריני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעין אותו שנא' ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, והוא שכח והוביל את הארון בעגלה חדשה, וצ"ל חטא דוד ועונשו. והענין הוא שדוד שיבח את התורה שכל קיום וחיות העולמות תלוים בדקדוק אחד מד"ת, ולכן נשתעשע בלימוד תורתו בכדי שלא יתפוס מקום אצלו כל הצרות שהי' לו בגשמי', כי מה תופס מקום היסורים שלו של ע' שנה נגד מעלת התורה שכל חיות העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק א' והוא למד כל התורה, ובאמת כן הוא שהרי נודע כי ע"י הקרבן הי' נעשה עלי' העולמות מסוכ"ד עד רכ"ד, וכמ"ש בזהר דרזא דקרבנא עולה עד רזא דא"ס, וקרבן הוא לשון קירוב הכוחות והשמות כמ"ש הבחיי בשם הרמב"ן ז"ל. וכ"ז כשהקרבן כשר אבל אם קבל הדם בשמאל או שלא בכלי שרת או כ"ד הפוסל לא נעשה שום עלי', ונמצא כי בדקדוק א' תלויים כל עלי' העולמות מסוכ"ד עד רכ"ד.

ועד"ז הוא בענין המשכת אלקו', כמו עד"מ כשישראל מניח תפילין ממשיך להיות הקב"ה מניח תפילין, ע' מזה בד"ה ויקחו לי תרומה (ך"ח) והיינו ענין המשכת מוחין לז"א, ונודע ההפרש בין מוחין למדות דמבשרי אחזה, שהמדות שייכים לזולתו דוקא וכ"ש השפעת המדה, אבל השפעת השכל אינו שייך לזולתו דוקא שיכול לישב [לעצמו] ולהשכיל השכלות, וגם בעצם השכל ה"ה בדרך העלאה דוקא וכענין שתיק רב, אשתומם כשעא חדא, וכמו בסנהדרין שהיו נושאין ונותנים כו', ופרש"י והרמב"ם כ"א בביתו או עם בן זוגו ולא כולם יחד, להיות כי כשצריך לברר אמיתי' הענין בהכרח שישבות השכל

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org