ולהבין בתוס' ביאור ענין ונהר יחרב ויבש, ב"ר וב"ש כו', הנה כתי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, וי"ל כי גן יש בו ב' בחי' ג"ע התחתון וג"ע העליון, שהם בינה ומל', וכמו"כ הוא ענין ב"ר וב"ש שב"ר הוא בינה ה' עילאה וב"ש הוא מל' ה' תתאה שהם ב' המשכות בה' עילאה וה' תתאה, וז"ש לבבתני אחותי כלה, לשון לבבתני משמע ב' לבבות הם ב' המשכות החיות, הא' הוא להיות בחי' אנת הוא חכים, והב' להיות לך ה' הגדולה והגבורה בחי' מדות עליונות, שהם הם ב' ההמשכות שהי' בב"ר ובב"ש, והיינו שב"ר הוא בחי' ה' עילאה וההמשכה שהיתה בו הי' מבחי' היו"ד שהוא בחי' אנת הוא חכים כו', ובב"ש שהוא בחי' ה' תתאה ההמשכה שהיתה בו הי' מבחי' וא"ו של ש' הוי' שהוא בחי' מדות עליונות לך ה' הגדולה כו', וזהו שורש ענין ונהר יוצא מעדן שהנהר הזה ארז"ל מה שמו דההוא נהר יובל שמו, ובאדר"נ איתא חיים שמי' והיינו בחי' מדרגה העליונה שבהנהר שהי' בב"ר. ובזהר פ' פנחס דרמ"ז ע"א פי' ששמו צדיק, והיינו בחי' צדיק יסוד עולם זהו בחי' ההמשכה שהי' מבחי' נהר זה בב"ש בחי' מל', וגם בגמ' דבכורות פ"ט דנ"ה ע"ב אמרו ג"כ יובל שמו ופרת [שמו], וי"ל פרת לשון בן פורת יוסף שהוא ביסוד.
ולהבין ביאור ענין ההמשכה להיות בחי' אנת הוא חכים, יובן בהקדם משארז"ל בפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, וצ"ל איך שייך בחי' שם עד שלא נבה"ע שענין השם אינו שייך כ"א לזולתו ולמה הי' צריך לשם, וגם מי קראו בשמו שקודם שנבה"ע לא הי' מי שיקראנו בשמו, ויובן ע"פ מה שנודע שהשי"ת נק' בגמ' ובמדרשי' בשם הקב"ה שבחרו בשם זה ולא בשמות וכינוים אחרים כמו רחום וחנון לפי שהוא מורה שהוא קדוש ומובדל (וע' מזה בביאור ע"פ כי עמך מקו"ח ובד"ה צאינה וראינה) ואין ערוך המשכת והתלבשות אוא"ס בראשית ההשתל' אלא כטפה מים אוקיינוס, וזהו מארז"ל הקב"ה יושב ועוסק בתורה, פי' עצמותו ית' קדוש ומובדל אלא שיושב ומשפיל א"ע להיות מתלבש בחכמה שבתורה כאדם היושב שמשפיל קומתו כו' והארה זו נק' בשם שם פי' שאינה אלא זיו והארה בלבד. וענין קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, היינו המקור והשורש והיכולת שיש בא"ס ב"ה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור