מצה זו כו'
קמ
מבחי' מל' דא"ס להאיר במל' דאצי' בחי' ממכ"ע ועי"ז האיר את החשך דגלות מצרים שנמשך מצד ריבוי ההשתלשלות שנמשך מבחי' מלכות כל עולמים היינו בחי' מל' דאצי' כנ"ל ובהגלות נגלות בחי' האור מבחי' מלכותך מל' דא"ס במל' דאצי' עי"ז האיר את החשך ונמשך יציאת מצרים.
והנה אנו רואים שהמדליק הנר הוא האדם, שהוא מדליק את הנר. ולהבין זה בנמשל, הענין הוא דהנה באדם יש ג"כ בחי' נר כמ"ש נר הוי' נשמת אדם שנמשלה נשמת האדם לנר, והיינו שכמו בנר יש שמן ופתילה וב' גווני האור, כמו"כ בעבודה בנשמת האדם השמן הוא בחי' חכ' וביטול של הנה"א שמברר ומעלה את הנה"ב, וב' גווני האור הוא ב' בחי' אהבות, וז"ע ואהבת ב"פ אור נהורא תיכלא ונהורא חיורא, והפתילה היא בחי' יר"ת, וז"ע נר ה' נשמת אדם והכוונה בפי' פסוק זה שע"י נשמת אדם יכול להאיר בחי' נר הוי', והיינו שע"י שמאיר בנפשו בחי' הנר שלו יוכל להמשיך בחי' נר הוי' להאיר את החשך דגלות, וזהו כי נר מצוה שנמשלו המצות לנרות, כי על המצות מברכים ברוך כו' אמ"ה אקב"ו, פי' מלך העולם הוא בחי' ממכ"ע שבריבוי ההשתלשלות נשתלשל מזה בחי' מצרים העלם חשך הגלות, וע"י המצות ממשיכים מבחי' תר"ך עמודי אור, וזהו כי נר מצוה שהמצות הם בחי' נר להאיר את החשך, וז"ע שהגאולה הי' ע"י משה ואהרן כמש"א באו משה ואהרן וגאלם כי אהרן הוא בחי' שושבינא דמטרוניתא המעלה את הנרות הם נש"י שהנשמה היא בחי' נר ואהרן מעלה אותה שתאיר אורה, ומשה הוא בחי' השמן בחי' חכמה כו' יסוד אבא, ועל ידם נמשך האור דנר דבחי' מל' דא"ס בחי' מלכותך בבחי' מל' דאצי' בכדי להיות הגאולה דיצ"מ.
והנה כדי לקבל בחי' זו ז"ע מה שנצטוינו לאכול מצה, שהמצה הוא כלי לגילוי אור זה, כי מצה הם אותיות מצוה רק שבתיבת מצוה ניתוסף אות וא"ו, והיינו כי המצוה הוא בוא"ו להורות על ההמשכה שנמשך ע"י עשיית המצות והמצה להיותה רק כלי להמשכת המצות הוא מצה אותיות מצוה בלא וא"ו להורות על שהוא רק כלי לקבלת האור כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-5g8ef7dj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.