ידות ג"פ ע"ב עולה רי"ו כמנין ארי' כו', ונמצא כי יש בחי' ארי' עד רום המעלות שכל בחי' ארי' מתהוה זמ"ז בדרך השתלשלות המדרגות, ומהם אח"כ בדרך בריאה יש מאין.
וכן עד"ז בכל דבר ודבר מדצח"ם, או ממה שלמטה הוא יום ולילה ולמעלה כשהי' משה בהר מאין הי' יודע יום ולילה הנה פעם ארז"ל כשהיו לומדים עמו תושב"כ ידע שהוא יום וכשלמדו עמו תושבע"פ ידע שהוא לילה, ופעם ארז"ל כשהמלאכים אמרו קדוש ידע שהוא יום וכשאמרו ברוך ידע שהוא לילה, הנה אין ערוך כלל בחי' יום ולילה הגשמי לגבי תושב"כ ותושבע"פ שהם בחי' משל הקדמוני, והיינו שהתורה היא משל להבין בחי' אוא"ס ב"ה קדמונו של עולם, שהגם כי המשל מסתיר קצת על הנמשל מ"מ ע"י המשל מבינים הנמשל כו', או ענין קדוש וברוך שניהם בחי' הביטול, רק שהביטול דשרפים שאומרים קדוש הוא מצד שמשיגים איך שהוא ית' הוא קדוש ומובדל, וברוך אומרים האופנים שרוצים ההמשכה, ומ"מ הוא ג"כ בחי' הביטול ואינו ערך לבחי' יום ולילה הגשמי' ומ"מ שרש יום ולילה הוא מהם שהרי משה ידע מזה, ונמצא כי למעלה בחי' יום הוא תושב"כ או קדוש, ובחי' לילה הוא ענין תושבע"פ ובחי' ברוך כו', שצ"ל רבבות מדרגות השתלשלות תחלה, ואח"כ בדרך בריאה יש מאין וכנ"ל, וכ"ה בכל פרט דבר ודבר שבכל מע"ב כו'.
והנה ענין בריאה יש מאין הוא שדבר המהוה מסתתר מבחי' דבר המתהוה שזהו ההפרש בין השתלשלות לבחי' בריאה יש מאין, שענין ההשתלשלות הוא שהעלול משיג העילה שלו והיינו שבחי' התחתונה שבעילה מושג' לבחי' העלול המתהוה ממנה, כמו שכל ומדות, ולכן נק' השתלשלות כמו השלשלת שטבעת אחת דבוקה בחברתה כו', אבל ענין בריאת היש מאין הנה בחי' האין אינו מושג כלל שזהו פי' מאין שאינו מושג ממה נתהוה בחי' זו, ואם הי' מושג לא הי' מתהוה מציאת הגשמיות כו', ונמצא כי בכל דבר הנברא בגשמיות משרשו שברוחניות תחלה משתלשל רבבות מדרגות השתלשלות שהוא כענין השגת עו"ע, ואח"כ מתעלם מן הדבר המתהוה עד שמתהוה מציאת יש של הנברא מאין שאינו מושג לפי שמתעלם כו'.
ועפ"ז יובן שגם אם נאמר שמציאות העולם וכל מה שנברא הוא מציאות, דאל"כ מהו שנברא בשי"ב, שאם נאמר שזהו רק מה שנדמה לנו א"כ מהו שכתב בראשית ברא הלא לא נברא כלל כ"א שנדמה לנו, לכן בהכרח לומר שנמצא העולם ליש ודבר, וכדמות ראי' לזה ממארז"ל במשנה ספ"ז דסנהדרין שנים לוקטים קשואין אחד לוקט חייב וא' לוקט פטור העושה מעשה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור