עא

אך צ"ל הלא בשבת גבי דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז חשיב שם עיון תפלה, והקשו מדתנן ריש פיאה רק ג' דברים ותירצו הני בהני שייכי ור"י לפרושי מתניתין אתי, ופי' רש"י עיון תפלה בכלל גמ"ח ע"ש הפסוק גומל נפשו איש חסד, והר"ש בריש פאה הוסיף שהתפלה היא שפיכת הנפש, וא"כ התפלה היא בכלל גמ"ח, ואיך יתפרש זה למ"ד כנגד תמידין תקנו שהם העלאות וגמ"ח הוא המשכה כו'. אך הענין דבפי' תי' גומל יש שני פי' הא' ל' ויגדל הנער ויגמל שהוא מל' הפרשה מדברי המותרות, והב' לשון גמל עלי, גמל עלייכי, שהוא ל' השפעת החסד, והענין דארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופי' רש"י הכנעה והיינו כפי' הא' ל' ויגמל לגמול נפשו מדברי המותרות להיות בהכנעה ושפלות שלא יומשך אחרי תאוות עוה"ז כו', ולפי' השני שהוא ל' גמל עלייכי פי' גומל נפשו היינו בחי' ההמשכה בנפשו והיינו כמ"ש ואשפוך את נפשי לפני ה', פי' נפשי הוא כי יש ג' בחי' עולם שנה נפש עולם הוא בחי' מקום, ושנה זמן י"ב חדשים, ונפש הוא חיות העולם. והנה נפש הוא בחי' אחרונה מה' בחי' נרנח"י, כי הדם הוא הנפש והרוח הוא בחי' הרוח חיים שבחלל הימני של הלב, ונשמה היא בחי' נשמת שדי תבינם, וכמ"ש בזהר זכה יתיר יהוין לי' מסטרא דנשמתא, וחי' יחידה הם מקיפי', וכמו"כ יובן למעלה שענין בחי' נפש היא בחי' אחרונה בחי' מלכותך מל' כל עולמים, והתפלה היא שפיכת הנפש והיינו כמ"ש למען יזמרך כבוד, ופי' בזהר שנהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך כמ"ש אלקי' אל דמי אל תחרש ואל תשקוט, והיינו שיומשך מבחי' יחיד לבחי' מלך שזהו מה שא"א יחיד חי העולמי' מלך שמבקשי' שיומשך בבחי' מלך מבחי' יחיד ע"י בחי' חי העולמי' שהם ח"י ברכאן דצלותא כנגד ח"י חוליות השדרה ברוך אתה המשכת אלקות בבחי' מלך העולם היינו בחי' מלך, וזהו ענין גומל נפשו שכמו ענין גמ"ח שהוא בחי' השפעת החסד מא' לחבירו, כמו"כ ע"י התפלה בח"י ברכאן ממשיך מבחי' יחיד לבחי' מלך שנק' נפש דוד, כי דוד זכה לנפש כו'.

אמנם עדיין צ"ל הלא התפלה היא כנגד קרבנות שלפ"ז הוא העלאה מלמטלמ"ע כו', אך הענין הוא דהן אמת שהתפלה היא כנגד קרבנות אך היא כנגד קרבן תמידין, שעל התמידין ארז"ל במד"ר שעי"ז נק' ישראל

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org