הוא מברה"ע. אך הענין הוא דהנה רש"י ז"ל פי' ע"פ אני אל שדי שדי באלקותי לכל ברי' והוא מהמד"ר ע"פ הנ"ל, ונמצא לפ"ז יחלק פי' לשון די לשני אופנים הא' די ל' שאמר לעולמו די שהוא פי' לא יותר, וכמו עד פה תבוא ולא יותר. אבל יש פי' בתיבת די כמו די מחסורו הנאמר גבי צדקה שארז"ל אפי' סוס לרכוב עליו, או כמ"ש והריקותי לכם ברכה עד בלי די שארז"ל עד שיבלו שפתותיכם מלומר די שפי' שיהי' השפעה בריבוי כ"כ עד שיבלו שפתותיהם מלומר די שפי' שיהי' בריבוי מאד, ונמצא פי' שיהי' כ"כ בריבוי עד שכ"א יאמר שההשפעה היא די. ועפ"ז יש לפרש ששם שדי שהי' בברה"ע פי' די שאמר לעולמו די כמו עד פה תבוא וכמאמר רז"ל על הרקיעים שהי' מתפשטים עד שגער בהם ואמר להם די. אבל שם שדי שנגלה לאברהם ע"י מצות מילה הוא ג"כ די, אבל פי' די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די על ריבוי ההשפעה שיהי' כ"כ בריבוי עד שכ"א יאמר די והותר, וזהו מלשון שנאמר במלאכת המשכן והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר (בפ' ויקהל ל"ו ז'). וביאור הענין דהנה הנהגת העולמות מתנהג ע"פ דרכי הטבע שנמשך מבחי' שם אלקי' שהוא בגימ' הטבע, וזהו ג"כ ענין שם שדי שאמר לעולמו די בחי' ההגבלה עד פה תבוא כו' כנ"ל. אבל להאבות נתגלה לאברהם ע"י המילה בבחי' שם שדי שדי באלקותי לכל ברי' פי' שמבחי' זו נמשך גם ענין הנס, וזהו שדי באלוקותי לכל ברי' שיכול להיות נמשך מבחי' זו גם נס, אך היינו בחי' הניסים שמתלבשים בדרכי הטבע כמו נס דאסתר שמלובש בדרכי הטבע שמחמת אהבת אסתר הרג את המן.
אמנם כדי להיות בחי' נסים שיוצאים מדרכי הטבע לגמרי כמו נס דקי"ס שהוא יוצא מדרכי הטבע לגמרי זהו נמשך מבחי' שם הוי', כי שם הוי' הוא בחי' הי' הוה ויהי' כא' שזהו למעלה מבחי' ההגבלה שנמשך מבחי' שם אלקים ושם שדי, שמשני שמות אלו נמשך בחי' מספר שהוא בחי' ההגבלה, אבל בחי' שם הוי' הוא בלי מספר שהוא למעלה מבחי' הגבלת הטבע כו', דהנה כתיב גדול אדונינו ורב כח ולתבונתו אין מספר, פי' ורב כח כי שיעור קומה של יוצר בראשית הם רל"ו אלפים רבבות פרסאות, והפרסאות הם פרסאות של מעלה וה"ז הוא מספר גדול אמנם מ"מ הוא מספר אבל לתבונתו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור