ברוך תהי' מכל העמים
תז
הם כלא ממש, ולכן לגבי בחי' פנימיותה אין לשבחה במה שכל קיום וחיות העולמות הם תלוים בדקדוק אחד מד"ת, מאחר שכל העולמות הם כלא ממש נגד פנימיותה, והיא מיוחדת לגמרי בבחי' א"ס ב"ה המלובש בה בתכלית היחוד כו'.
וזהו"ע שהתורה היא ממוצע בין המאציל לנאצלים, והממוצע צריך להיות כלול משניהם, וזהו בחי' פנים ואחור, וזהו"ע עוטה אור כשלמה, שלמה בחי' כשר פסול שבתורה נובלות כו', ואור בחי' פנימיות התורה, ולכן נענש מדה כנגד מדה ונפל בשכחה, שלפ"ז שכח מ"ש ולבני קהת לא נתן כו' בכתף ישאו, דבר שתשב"ר יודעין כו', ובהכרח צריך לשכוח ע"ז דוקא דאל"כ לא הי' אצלו שכחה, דהלוחות היו כתובים משני עבריהם וארז"ל בירושלמי דשקלים שלא הי' בהם פנים ואחור והיו צריכים לשאת בכתף בכדי לחבר פנים ואחור ואז לא יש שכחה, וכנודע מענין ולזכרון בין עיניך הנאמר בפ' קדש, ודוד מאחר ששבח בחי' התורה בבחי' אחוריים שבה לכן נענש מדה כנגד מדה הי' צריך ליפול בשכחה שנמשך מבחי' אחוריים, לכן בהכרח הי' צריך לשכוח על חיבור בחי' פנים ואחור, דלוחות צריך לשאת בכתף דוקא כו'.
והנה ב' בחי' אלו שבתורה זהו"ע טל ומטר דתורה, שבחי' פנימי' התורה זהו בחי' טל תורה ובחי' חיצוניות מה שנתלבשה בדיני ההלכות זהו"ע מטר, ובחי' זו הוא באתעדל"ת אתעדל"ע כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, והנה ארז"ל (בכתובות דקי"א ב') כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו, ובילקוט הגירסא טל תורה, וענין ההפרש בין אור לטל כי אור שנברא ביום ראשון הי' אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי עמד וגנזו לצדיקים לע"ל, והיכן גנזו בתורה פי' מסוף העולם ועד סופו דהול"ל מתחלת העולם ועד סופו, אלא הכוונה הוא בב' עולמות עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי', ונתבאר בד"ה כל כהן שזהו בכל כללות ההשתל', ואור זה גנוז בתורה ולכן איתא בזהר ח"ג בהשמטות ד' ד"ש סע"ב על ר"א שאמר ואנא חמינא כאלו חמינא בעיני והיינו בכח תורתו, ובחי' זו זהו גשם דתורה כי זפ"ז הוא מ"ט וז"פ מ"ט עולה שמ"ג כמנין גשם, ונמצא כי אור ז' הימים הוא בחי' גשם דתורה, שבחי' זו באפשר להגיע ע"י אתעדל"ת, וכל המייגע עצמו בתורה עד שהוא משתמש באור תורה היינו בבחי' אור זה"י שיש בתורה אז טל תורה מחייהו לפי גירסת הילקוט, דההפרש בין אור לטל כי הטל הוא מטלא דנטיף מעתיקא שעתיד להחיות בו את המתים. והנה ארז"ל במד"ר כל תולדות שבמקרא חסר לבר מן תרין אלה תולדות השמים ואלה תולדות פרץ, והיינו כי העולם על מילואו נברא פי' באופן שלא יהי' מיתה כלל, אך ע"י חטא עה"ד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-dyam38fv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.