בונה ירושלים ה' כו'
חצר
בחי' שמו הוא נשגב לבדו, שכמו שהוא ית' לבדו הוא, כמו"כ בחי' שמו שבעצמותו ית' הוא לבדו הוא כו', ואין ההמשכה מבחי' שמו ע"י בחי' עו"ע שא"כ הי' הכל בחי' א"ס, אלא שההמשכה היא ע"י צמצום ודילוג עד שנמשך רק קו לבד וז"ע הק"ו שנמשך מבחי' מל' דא"ס ועוד כמה צמצומי' (ע' בסש"ב ח"ב פ"ט בהג"ה), עד שיוכל להיות בחי' השתלשלו' עו"ע, וכידוע ענין סוכ"ע וממכ"ע כו', אמנם קודם כל צ"ל כמה וכמה צמצומי' שהוא בחי' הצמצום באוא"ס ב"ה, וצמצום א"ק וסוד הדיקנא, וכמ"ש בסש"ב ח"ב בהג"ה פ"ט הנ"ל, ואחר שנתלבש אוא"ס בבחי' כלים דחב"ד אז שייך לומר מ"ש הרמב"ם הוא היודע והוא המדע והוא הידוע, ובידיעת עצמו כו', אבל בלי צמצום הנ"ל אינו שייך כלל לומר הוא הידוע והוא המדע כי אינו בבחי' וגדר דעת ומדע כלל ח"ו אלא למעלה מעלה עילוי רב עד אין קץ אפי' מבחי' וגדר חכ', עד שבחי' חכ' נחשבת לעשי' גשמי' לגבי' ית'.
נמצא שמכ"ז יובן שענין ההמשכה להיות בחי' אנת הוא חכים כו' שזהו בחי' ההמשכה שהי' בבית ראשון כו' כמשנ"ת לעיל, צ"ל ע"י כו"כ צמצומים כו', והמשכה הב' הוא מחו"ב למדות שזה"ע ההמשכה והגילוי אלקות שהי' בב"ש שז"ע יחוד ו"ה כנ"ל, אמנם כדי להיות המשכה בז"א מדות עליונות שיוכל להיות יחוד זו"נ צ"ל נמשך שורש ההמשכה מא"א שורש ומקור הנאצלי', ולכן וא"ו בראשו יו"ד, והיו"ד יש בו קוש"י שרומז לבחי' הכתר כנודע הוא בחי' א"א שורש ומקור הנאצלי' כו', אך כדי להיות ההמשכה מא"א לז"א צ"ל ב' המשכות הא' מחסד דא"א לאו"א, והב' מאו"א לז"א, וכמ"ש בלק"ת בד"ה ה' יחתו מריביו ספ"א, שלכן על ש' הוי' דיחתו מריביו הוא גרשיים שהוא נק' תרין גרישין כמ"ש בפרדס שער הטעמים, והיינו ב' קולות נגד ב' ההמשכות כו', וע' בזח"ב פ' בשלח דס"ג ע"ב כד ע"ק בעא לזמנא ברכאן לעלמא אשרי כולא בהאי עמיקא עילאה היינו בחי' יסוד אבא, ואח"כ נמשך לז"א בחי' וא"ו. ועד"ז יובן ענין ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הם ב' גנים ג"ע העליון וג"ע התחתון, והם ג"כ ענין ב' מקדשים ב"ר וב"ש שצ"ל ב' המשכות, הא' להיות בחי' אנת הוא חכים שזהו שורש ההמשכה בג"ע העליון זהו ע"ד י"ה בינה רחובות הנהר ביו"ד נברא העוה"ב, וג"ע התחתון ע"ד ה' תתאה שמקבלת מהוא"ו שצ"ל ההמשכה בחי' לך ה' הגדולה כו', וזהו ג"כ מ"ש כי אל דעות הוי' ב' בחי' דעת ד"ע וד"ת, ד"ע הוא הגילוי כמו שקמי' כלא חשיב וד"ת הוא הדעת בבחי' מלכותו ית' וביטול היש, וזהו עצמו ענין הגילוי שבג"ע העליון שבו מאיר ד"ע איך דקמי' כלא חשיב, ובג"ע התחתון בו מאיר בחי' ד"ת ביטול היש לאין כו' ועד"ז י"ל ג"כ ב' מקדשי' ב"ר ע"ד ג"ע העליון וב"ש ע"ד געה"ת כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-s2fyzc3j
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.