והנה הגם שבעצם הנפש עדיין אינם מחולקים הכחות זמ"ז עד שנאמר שאין לכח הראי' מעלה יתירה על כח השמיעה מ"מ בהכרח לאמר שיש בנפש כלול כל הכחות פרטיים, דאם נאמר שאין בנפש כלל הכחות הפרטיים במה יובדל נפש האדם מנפש הבהמה, שעיקר ההפרש בין אדם לבהמה הוא בדבור שנפש האדם היא נפש המדברת ונפש השכלית, משא"כ נפש הבהמה, ונמצא ע"כ צ"ל שהגם שהכחות בעת שהם עדיין בנפשו קודם התפשטות בגוף הגם שאינם מחולקים עדיין בבחי' התחלקות מזל"ז כנ"ל מ"מ ישנם בכח נפשו כל הכחות פרטיים, ולכן צער הגלגול גדול מנשוא שכאשר מתגלגל נפש האדם בבהמה אין לה אן להתפשט שציור גוף הבהמה משונה מגוף האדם שהאדם הוא הולך בקומה זקופה משא"כ הבהמה, וכמו שמצינו בהנחש שחשיב המד"ר מעלתו מה שהי' מהלך בקומה זקופה כמארז"ל במד"ר פ"ך אני עשיתיך שתהא מהלך קוממיות כאדם ואתה לא בקשת על גחונך תלך, נשמע מזה שההילוך בקומה זקופה זהו מעלה יתירה, ולכן כשמתגלגל נפש האדם בבהמה שא"א לה להתפשט כחותי' זהו צער גדול מאד. ומזה יובן ענין חומר גוף האדם שהוא ציור חומר מוכן לקבל צורת נפש האדם, שיש בכחותי' שם הוי', וזהו שא' הכתוב כי חלק הוי' עמו שכל נפש מישראל הוא חלק הוי' ממש, ולכן נאמר שם הוי' דוקא כמו שאנו מוצאים בכחותי' בחי' ד' אותיות הוי' כו', וכ"ז נתגלה בנפשם ע"י מ"ת דוקא ע"י עשה"ד שאמר להם, ע"י הדבורים אלו נעשה שיהי' ה' עמכם כנ"ל, ולכאו' צ"ל הלא הציווים בעשה"ד הם דברים פשוטים כמו לא תרצח, לא תענה ברעך עד שקר, שהם דברים פשוטים, ואיך ע"י אשר דיבר ה' עמהם דברים וציוויים פשוטים עי"ז נעשה ה' עמכם שבכאו"א מישראל נעשה והאיר שם הוי', וגם צ"ל למה הי' צ"ל דברים פשוטים כאלו קולות וברקים וקול השופר חזק מאד, וביותר יפלא כשירד הקב"ה בכבודו ובעצמו דיבר דברים פשוטים כאלו.
וכדי להבין זה צ"ל ג"כ מדוע נאמר אשר הוצאתיך מאמ"צ ולא נאמר אשר בראתי שמים וארץ שלכאורה זהו פלא יותר, שענין יצ"מ אינו דבר נפלא כ"כ כמו בריאת שמים וארץ, שהרי כל הנסים שהיו במצרים היו כולם יש מיש שהמים נהפכו לדם שזהו יש מיש ועד"ז כל הי' מכות כולם היו יש מיש, משא"כ בריאת שמים וארץ הוא יש מאין, וכמאמר החוקרים שנתהוה דבר מלא דבר, ובמד"ר ארז"ל אלמלא מתכנסין כל באי עולם אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש אחת, נמצא כי בריאת איזה [דבר] א"א לשו"א בעולם,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור