וזהו מ"ש ברבות כמגדל דוד צוארך מה שגידל אתכם דוד בספרו לגוזר י"ס לגזרים, היינו שדוד הודיע לנו שזה שנבקע הים ובטל לפניהם זהו מצד שרשם שהם למעלה מהים, כי בתורה לא נאמר רק ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים, שמזה משמע שע"י הים נתעלו נש"י שהלכו ביבשה בתוך הים דהיינו שמעלמא דאתכסיא נעשה עלמא דאתגליא שזהו מעלת הים, אבל דוד הודיע לנו ואמר לגוזר י"ס לגזרים שמצד שרש הנשמה נתבטל הים לפניהם להיותם במעלה ומדריגה גבוה יותר מהים כו', ואח"כ אמר והעביר ישראל בתוכו היינו שמספר גם מעלת הים שע"י הים נתעלו נש"י ולכן חלקם ואמר ב"פ כי לעולם חסדו אחד על עברם בים וא' על מה שנגזר הים לגזרים, דלכאורה אינו מובן שהרי הם בחי' א' שהרי מה שגוזר הי"ס לגזרים היינו בכדי שיעברו ישראל בתוכו דאלו לא העביר ישראל בתוכו מאי מעליותא במה שגזר הי"ס לגזרים, אך לפי הנ"ל יובן היטב לפי שבאמת הוא חסד בפ"ע מה שגזר הי"ס לגזרים לפי שבזה גלה לנו ששרש הנשמות הם למעלה מהים עד שהים נתבטל לפניהם לכן הוא חסד בפ"ע, ולכן אנו אומרים בהגדה אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו לפי שבזה עצמו הי' די לנו שבזה הודיע שורש ומקור נש"י כנ"ל.
ובזה יובן המדרש נכון כסאך מאז אעפ"י שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך אלא מאז כו', לפי שמתחלה כביכול עמד וימודד ארץ, ובקי"ס נתיישבה מלכותך כו'. והענין הוא דהנה בשבת אנו אומרים ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, ולכאו' צ"ל היכן מרומז זה בתורה שביום השביעי נתעלה וישב כו', והענין הוא דהנה אנו רואים ההפרש שבין עמידה לישיבה שעמידה הוא כשאדם טרוד במלאכה אזי הוא עומד, משא"כ ישיבה מורה על בחי' מנוחה וכמ"ש בשלמה וישב על כסא ה' וכתיב בו והוא יהי' איש מנוחה וכן כתיב וישב יעקב ופרש"י ביקש לישב בשלוה לפי שישיבה מורה על מנוחה כו', ועד"ז יובן ענין שביום השביעי נתעלה וישב כו', והיינו לפי שבששת ימים נתלבשו החכמה והמדות בבחי' עשי', והגם כי לא בעמל ויגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אבל מ"מ בחי' עש"מ נק' בחי' עשי' לפי שעש"מ הם מילין דהדיוטא לגבי אוא"ס ע' בד"ה ולקחתם אגודת אזוב, ולאו אורחא דמלכא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור