ישוב מלמעלה למטה כו', וזהו שאמרו ישוב מאן אתר מעתיקא כו' והוא הנק' תשובה עילאה שבאה מלמעלה למטה, ובזה יובן מארז"ל ע"פ דרשו ה' בהמצאו אלו עשי"ת שאפי' ביחיד כו' לפי שבבחי' הכתר עדיין אין שם בחי' התחלקות מדריגות ושוה ומשוה קטן וגדול כו' כמשל הכתר שכותרת ומקפת כו' ונק' בחי' סובב כו' וע"כ גם ביחיד הוא נמצא כמו ברבים כו', ואמנם דוקא בעשי"ת לפי שאז זמן תשובה עילאה שבבחי' הכתר כמ"ש ישוב ירחמנו כו' כנ"ל. ומה שאמר ישוב ירחמנו דוקא לכנס"י, הענין הוא כנ"ל לפי שהמל' עולה עד הכתר בבחי' פנימי' בר"ה שזהו פי' זכרון ליום ראשון כנ"ל הטעם, ולפי שסוף מעשה עולה במחשבה תחלה ונעוץ סובת"ח ותחלתן בסופן וא"כ ממילא יאיר אור זה בכנס"י דוקא מפני שמקבלים מבחי' מל' כי כל ישראל בני מלכים הם כידוע.
והנה מאחר שהתשובה בעשי"ת הוא בבחי' הכתר כנ"ל ע"כ גם בחי' יגמה"ר שנמשכו בעשי"ת ג"כ הן בבחי' עתיקא והן יגמה"ר שאמר מיכה מי אל כמוך כו' שהמה למעלה מי"ג מדה"ר שא' משה אל רחום כו' כמ"ש באד"ר דיגמה"ר דמיכה הן לחיי הנשמות ויגמה"ר דמשה הן לחיי הגוף כו'. ושרש הדברים הנה אמרז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם כו' והוא שכר מצוה בג"ע ליהנות מזיו השכינה, והנה בחי' זיו השכינה הוא בחי' העונג האלקי שהוא בלתי מוגבל בכלי כלל וכלל כשאר אורות השפע הנמצאים מבחי' מל' דאצי' וע"ד דוגמא אנו רואים למטה שכל דבר חמדה ותענוג שיש בכל דבר לא יחשב לנגדו כל יסורים וצער שהרי יקבל אדם צער הרבה כדי לקבל עונג מן העושר וכיוצא, וכך ביסורי גיהנם כדאי הן כדי לקבל אח"כ בחי' העונג האלקי כו', וכמו שאמרו באחר מוטב דלידייני' כו', והעוה"ב הוא עונג האלקי שהוא נמשך בשרשו מבחי' מקור התענוגים שהוא הנק' בחי' עתיקא שאין שם בחי' כלים עדיין להגביל האור כידוע וע"כ גם בבחי' זיו השכינה למטה בג"ע בלתי מוגבל הוא בכלי כו' והיינו ענין ההמשכה מי"ג מדה"ר דעת"י לחיי הנשמות להיות נהנין מזיו השכינה בעוה"ב שהוא קבלת שכר כו'.
אך בחי' י"ג מדה"ר דמשה אל רחום וחנון כו' הי' לצורך חיי הגוף כמ"ש ויקוד משה ארצה וישתחו שהמשיכן למטה ממש בעוה"ז ע"י השתחוואה זאת. והענין הוא כי בחי' ז"א דאצי' היינו בחי' המדות דאצי' שמלובשים האורות בכלים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור