ומה ששנות האבות היו תק"ב שתי שנים יותר הוא כי בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו ולכן שני שנים הראשונים אינם מהחשבון, וזהו אם יהיו חטאיכם כשנים כשנות האבות כשלג ילבינו ויותר מזה כצמר יהיו, משמע שמדרגת שלג הוא למעלה מצמר דכשלג ילבינו לבנונית לגמרי וע"ד מ"ש תכבסני ומשלג אלבין, ולבנונית דצמר הוא למטה מזה וכאומרו ויותר מזה כצמר יהיו, וכן משמע משארז"ל בהרת עזה כשלג שאת כצמר לבן, ולפעמים משמע להיפך, וכן האמת שבחי' צמר למעלה ממדריגת שלג כי לבושי' כתלג חיור שהוא רק לבוש וגם נמשל לדומם, ושער רישי' כעמר נקי בחי' צומח שבאדם, וכן משמע ממ"ש הנותן שלג כצמר שזהו רבותא בסיפור שבחיו של מקום שנותן שלג כצמר, ומבואר הקושי' בסידור הלא שער רישי' הוא למעלה מבחי' לבושי' ולמה נמשל לצמר שהלבנונית דצמר הוא למטה מלבנונית דשלג כמו שידוע סדרם בהרת עזה כשלג ואחריו צמר לבן ואחריו סיד ההיכל (ע' בסידור ע"פ זה), וצ"ל תחלה ענין כשנים כשנות האבות מה שייכות זל"ז, וגם להבין ענין שני שעירי יוהכ"פ שמצותן שיהיו שניהם שוין במראה ובקומה ובדמים כו', ולכאורה הלא גורל א' לה' ואחד לעזאזל שני הפכים ומדוע צריך שיהיו שניהם שוים כו'. ולהבין ענין הגורל דשעירי יוהכ"פ צ"ל ענין פורים דיום הכפורים הוא כפורים דבפורים כתיב ג"כ הפיל פור הוא הגורל, ומשם נבין ענין הגורלות דיוהכ"פ, דהנה ארור המן וברוך מרדכי כל א' מהם ג"כ כחשבון שנות האבות והגורל הוא להיות כי חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, וזה"ע הפיל פור לפני המן וכמשי"ת אי"ה.
ויובן כ"ז בהקדם ענין הידוע שבאתעדל"ת אתעדל"ע כי המצות המה נק' מצות ה' וכן תורה תורת ה' כמ"ש מצות ה' ברה כו' תורת ה' תמימה, והוא כי על הכסא דמות כמראה אדם וכתיב הוא מראה דמות כבוד ה' ורמ"ח פקודין המה רמ"ח אברים דמלכא כמשל האבר שהוא כלי לחיות הנפש כך כל מצוה היא כלי להמשכה פרטי' משם הוי' וכן מל"ת, כי שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח שהרמ"ח מ"ע המה כלים לבחי' ו"ה דשם הוי' ושס"ה ל"ת המה בי"ה כי ע"י האתכפי' שמבטל רצונו לשמור א"ע מהל"ת הנה האתכפי' מגיע לבחי' י"ה דשם הוי' למעלה מהמשכת ו"ה שע"י מ"ע. וזהו שבאתעדל"ת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור