בשעה שהקדימו כו'
רו
והנה כאשר יתבונן האדם בכ"ז היטב שחיות כל העולמות הוא ברצו"ש וכמו"כ כל המלאכים והנבראים יתעורר גם אצלו להיות בבחי' רצוא ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה, וזהו ענין למסור נפשו באחד, דלכאו' צ"ל מ"ש בזהר בכ"ד ענין המס"נ שהוא באחד, והלא ארז"ל בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך, הרי כי ענין המס"נ הוא בבחי' בכל נפשך ולמה אמרו בזהר שהמס"נ הוא באחד וכן משמע ג"כ ממה שאמרו ז"ל על ר"ע שיצאת נשמתו באחד וכן ר' יהודה הנשיא הי' מעביר ידיו ע"ג עיניו ואומר פסוק ראשון בלבד, מזה שהמס"נ הוא באחד, וממאמר הנ"ל נת' שהמס"נ הוא בבכל נפשך, אך הענין הוא דבאמת יש ב' בחי' מס"נ, הא' מצד בחי' הנה"א והב' מצד הנה"ב וז"ע מס"נ באחד ובכל נפשך, דבאמת בכל נפשך הוא בחי' מס"נ בפו"מ, אבל בחי' למסו"נ באחד גבוה יותר שפי' מס"נ הוא בחי' מסירת הרצון, כי נפש הוא בחי' רצון כמ"ש אין נפשי אל העם הזה שפי' אין רצוני, והיינו למסור כל הרצון אליו ית' שלא יהי' [לו] רצון אחר כלל וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, ארץ הוא בחי' ג"ע התחתון ושמים הוא בחי' ג"ע העליון לא חפצתי שלא יחפוץ לא בגעה"ת ולא בג"ע העליון ולא עוה"ב, וכל מה שעמך לא חפצתי היינו אפי' בחי' כי עמך מקור חיים מקור התענוגים מאחר שהוא רק עמך לא חפצתי כו', ופי' לא חפצתי ידוע כי חפץ הוא בחי' פנימיות הרצון, והיינו כי בהכרח שיהי' איזה רצונות גם לדברי העולם, אך צ"ל בבחי' רצון לבד שאפי' כופין אותו עד שיאמר רוצה אני נק' ג"כ בשם רצון, אבל בחי' פנימיות הרצון דהיינו בחי' חפץ יהי' לו ית' לבדו, ובכל שארי רצונות עוה"ז יהי' כמו שכפאו כמשרז"ל על ר"א, והיינו מפני כי ר"א הי' תמיד מקושר לאלקות ולא הי' לו חפץ אחר כלל ולדברי העולם הי' כמו שכפאו כו', וזהו ענין הרצוא של נפש האדם דהיינו בחי' למס"נ באחד למסור כל הרצונות כנ"ל, וענין מס"נ דבכל נפשך הוא מצד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-3dj3gvn2
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.