חקיקה בנפשו שיוכל לקבל בחי' מצות הוי', וכמ"ש באר חפרוה כו' במחקק כו', במחקק גימ' רמ"ח היינו בחי' רמ"ח מ"ע וצריך לעשות חקיקה בנפשו שיהי' לו אהבה ורצוא ותשוקה שיהי' גילוי שם הוי' ע"י עשיית המצות ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח להיות נמשך בחי' שם הוי' ע"י עשיית המצות שהם מצות הוי' כו', וז"ע שמברכין על כל מצוה ברוך אתה הוי', פי' ברוך שיתגלה בחי' שם הוי' שציוה לנו לעשות מצוה זו, וזהו בחי' הכוונה של גשמיות עשיית המצוה כו'.
ומעתה יובן ענין חקת הפרה שבד"כ ענין הפרה בעבודה היא כנגד בחי' בעלי תשובה, שענין שריפת הפרה הוא בהיות ידוע שכל דבר מפרטי הנבראים הוא מורכב מד' יסודות אש רוח מים עפר, וכששורפין איזה דבר הנה ג' יסודות אמ"ר יוצאי' בעשן ולא נשאר רק יסוד העפר שנעשה ממנו אפר, וכמ"ש בזהר דאפר הוא מאי דאשתייר מן נורא, וכך יובן בענין שריפת הפרה שבחי' ג' יסודות אמ"ר שהיו בהפרה יוצאי' בעשן ע"י שריפתה ואפר הפרה הוא בחי' יסוד העפר שהי' בפרה, ונעשה מהעפר אפר מה דאשתאר מן נורא.
ולכאו' צ"ל מה"ע שריפת הפרה ומהו המכוון במה שנעשה ממנה אפר. והענין הוא דהנה איתא בזהר פ' חוקת דק"פ ע"ב פרה דקבילת משמאלא, מאן הוא לשמאלא פני שור כמד"א ופני שור מהשמאל, והנה נודע שענין בחי' שור שבמרכבה הוא בחי' הרשפי אש והתשוקה בתגבורת גדול ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה. אמנם הנה בהשתלשלות מה שנשתלשל מבחי' פני שור בריבוי ההשתלשלות נשתלשל הנה"ב שבאדם שהוא כח המתאוה לעניני העוה"ז בדברים המותרים, ובהשתלשלות עוד יוכל להתאוות גם דברים האסורים ח"ו. והנה כשהאדם חושק לאיזה דבר מתענוגי עוה"ז הנה החשק הוא רק כלי להרצון והכח המתאוה, וכן המחשבה והדבור שמדבר ומהרהר איך למלאות תאוות לבו הוא רק כלי ולבוש לעצם כח המתאוה, וכ"ש המעשה הוא הכלי וגמר התאוה. אך הנה עצם כח המתאוה אינו רע עדיין כלל רק שמתלבש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור