ויגש אליו יהודה
שצח
הוא בחלקו של יוסף וע"כ נאכלים בכל הרואה וכמ"ש במד"ר בשכר שלא זן עינו מן הערוה ולא רצה להביט ברע לכך זכה שיהי' נאכלים בכל הרואה, ובהמ"ק הי' בחלקו של יהודה ובנימין, והענין הוא דהנה המשכן נק' דירת עראי וכמ"ש (ש"ב ז') ואהי' מתהלך באהל ובמשכן, אבל בהמ"ק נק' דירת קבע, וכמ"ש ושמתי מקום כו', וא"כ אינו מובן למה המקדש הי' מאבנים ועפר דוקא שהוא בחי' דומם שהוא למטה מצומח וחי והמשכן הי' מצומח וחי כו', אך הענין הוא דלא ראי זה כראי זה שאעפ"י שהדומם למטה מהצומח וחי עכ"ז יש בו מעלה יתירה מצד שרשו שלמעלה מבחי' צומח וחי כו'.
דהנה ידוע מחלוקת התנאי' בגמ' חגיגה ח"א שמים קדמה לארץ כמ"ש בראשית ברא את השמים ואת הארץ, וח"א ארץ קדמה לשמים כמ"ש ביום עשות ה' אלקי' ארץ ושמים ואלו ואלו דא"ח שבמחשבה ארץ קדמה לשמים וכשברא ברא השמים תחלה, והענין כי סוף מעשה עבמח"ת, פי' כי הארץ לפי שהוא סוף מעשה ע"כ שרשה במח' היא בבחי' תחילת המחשבה, אבל שמים שהם תחלת המעשה הם אחרונים במח' כי זהו הכלל שהסוף מעשה עולה בתחילת המח', והיינו לפי שעיקר המכוון נגמר בסוף וכמו שאנו רואים למטה בגשמי' בכל השפעה שעיקר המכוון נשלם בסוף כמו למשל תבואה או אילן שמתחילה נגדל האילן והקש ואח"כ נגמר הפרי שהוא עיקר המכוון כו', וכן בהשפעת שכל שמשפיע הרב לתלמיד שמתחלה צריך להקדים לו הקדמות ומשלים ואח"כ מבין את השכל שהוא העיקר, וכן פרש"י בחומש ע"פ בראשית ברא אר"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, אלא כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים ומכח זה הקדים ברה"ע כו' (הגם שספר בראשית הוא למעלה משאר ספרים שנק' ספר הישר מ"מ עיקר התורה היא מהחודש הזה לכם כו') וכך במח' ארץ קדמה, אך בהשתלשלות ברה"ע נברא שמים תחלה לפי שארץ מקבל מבחי' שמים וכמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, לכך נברא שמים תחלה.
וזהו ענין הפלוגתא בגמ' תלמוד גדול או מעשה גדול נמנו וגמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה, והיינו לפי שבשרש מעשה גדול כי לע"ל יתעלה בחי' מעשה א"ח עט"ב, אך לע"ע תלמוד גדול מפני שמביא לידי מעשה שע"י תורה דוקא נעשה המצוה כי בחכ' אתברירו, ועי"ז נעשה המצוה גשמי' שיעורר עי"ז אתדל"ע, וזהו שבפ' ראשונה שבק"ש נאמר מתחלה והיו הדברים האלה ושננתם כו' ואח"כ וקשרתם תלמוד גדול שמביא לידי מעשה אבל לע"ל יהי' מעשה גדול וכמ"ש בפ' שני' וקשרתם ולמדתם כו' כי היא מדברת איך שיהי' לע"ל והיינו לפי כי שרש המצוה היא בבחי' כתר בחי' גלגלתא.
ד) ושרש הענין הוא דהנה יש בחי' השתלשלות ולמעלה מהשתלשלות, והענין הוא דהנה כדי שיהי' התהוות העולמות שהם בבחי' גבול
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-3zekyxgr
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.