מתפלותיהם של ישראל, ע' מזה בת"א בד"ה מזוזה מימין, ובד"ה זימנא חדא, ובד"ה כל כהן שמברך, ועד"ז יובן בתורה ג"כ שהגם כי בתורה מלובש עצמיות אוא"ס ב"ה, אמנם דבור האדם הוא גשמי והנשמה נתלבשה בגוף ונה"ב, לכן ז"ע דכתיב בהעלותך שאהרן כה"ג מעלה ומגבי' הנרות הם נש"י להעלותן לשרשן ומקורן ביתר שאת ויתר עז, וע"י עסק תורתן יתעלו לאשתאבא בגופא דמלכא והעלי' הוא ע"י אהרן כהנא רבא בחי' שושבינא דמטרוניתא המעלה את הנרות הם נש"י.
וביאור ענין מעלת אהרן כה"ג יובן מענין המרכבה דאברהם שנתבאר שע"י האהבה במס"נ העלה והגבי' את בחי' אדם דאצי' לבחי' כי לא אדם, וממילא יובן שאהרן הוא בחי' אה"ר שגבוה מאד נעלה מבחי' אהבה דאברהם, ולכן מעלה נש"י לבחי' היותר גבוה, ומכ"ש שזהו ע"פ התורה, שנודע שאינו דומה עבודת הנברא בעצמו למה שניתנה לנו הכח במ"ת, ומאחר שהציווי לאהרן שיעלה נש"י כמ"ש בהעלותך את הנרות שזהו בחי' המשכה עצמיות ממילא מובן שההעלאה הוא לאשתאבא בגופא דמלכא, שא"א לומר שבהציווי יהי' בחי' היותר עליונה מהדבר שמצוים כו', ונמצא פי' בהעלותך את הנרות להעלות נש"י לבחי' אוא"ס לאשתאבא בגופא דמלכא כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור