המשיך אוא"ס בתורה לכך נק' תורת משה, וזהו ג"כ פי' וענין תורתו שע"י שממשיך אוא"ס בתורה נק' תורתו, נמצא ששניהם אמת ישראל מתקשראן באורייתא שהתורה למעלה ממנו, וגם כנס"י נק' חתן והתורה נק' כלה מאורסה כו'.
ועד"ז מצינו במצות ג"כ, דהנה אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו דמשמע שהמצות הם למעלה מהאדם שרמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחי' המלך הקדוש, וכתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וארז"ל אתם כתי' מעלה אני עליכם כאלו עשאוני שישראל עושין את המצות בחי' רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחי' רמ"ח אברין דז"א, שהרי באמת ע"י המצות עצמם בלא איש הישראלי העושה המצוה הרי היא אינה מצוה כלל ולא נמשך ע"י כלום עד"מ תפילין כשהם מונחים על השולחן ה"ה רק תשמישי קדושה ולא מצוה ואין נמשך ע"י כלל, כ"א ע"י שהישראל מניח התפילין, ונמצא כי נש"י עושים את המצות כו', ושניהם אמת, דהנה בשבת אומרים קדשנו במצותיך, ולכאו' אינו מובן שהרי אנו מברכים על המצות אשר קדשנו במצותיו, ומהו שאומרים בשבת קדשנו במצותיך דרך בקשה, אלא הענין הוא שיש שני בחי' במצות, שיש בחי' מצות הוי' ומצותיך ממש, מצות הוי' הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שהם בחי' כלים, כי ט' ספי' דז"א ט' פעמי' ט' הם פ"א, וראש תוך סוף הוא רמ"ג וה"ח המגדילים הם רמ"ח ויש בחי' מצותיו ממש והו"ע תר"ך עמודי אור כו', וזהו שמתחלה המצות הם למעלה מנש"י אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות נתעלה האדם לשרשו, אבל אח"כ נש"י הם למעלה מהמצות כי נש"י ממשיכים אח"כ במצות מבחי' אוא"ס ממש בחי' תר"ך עמודי אור כו'. ובזה יובן מ"ש וזכרתם את כל מצות הוי' כו', למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי כו', והיינו שמתחלה המצות הם בחי' דכר ונקראים מצות הוי' כו', אבל אח"כ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, שנש"י הם בחי' דכר שממשיכים ומשפיעים מבחי' מצותי ממש לבחי' מצות הוי' כו', וזהו ג"כ ע"ד מ"ש והחיות נושאות את הכסא, וארז"ל נושאות ומנושאות שמתחלה נושאות ואח"כ מנושאות, וכן ארז"ל ארון נושאיו נשא, ועד"ז היא התומ"צ עם נש"י כו' שהתומ"צ מגביהים ונושאים את נש"י ועי"ז הם מנושאות כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור