גאלם, וזהו ענין סמיכת גאולה לתפלה המשכה מבחי' גאולה בחי' יוסף לתפלה, ואח"כ ויגש אליו יהודה שנעשה העלאה של תפלה.
והנה זהו ענין ג' ראשונות דשמו"ע שהוא בחי' סידור שבחו של מקום וכמארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו ש"מ ואח"כ יתפלל, וזהו ויגש אליו יהודה שהוא בחי' הודאה וביטול במציאות ממש כו', ואח"כ ויאמר אליו בי אדוני שהוא בחי' י"ב ברכות אמצעיות כי בי הוא י"ב שהוא בחי' י"ב בקר דבריאה שהוא כנגד י"ב שבטים מרכבתא תתאה ויוסף הוא בחי' יסוד ז"א דאצי', וזהו ויאמר אליו בי אדוני שהוא בקשה שיומשך אליו למרכבתא תתאה י"ב בקר דבריאה המשכה מבחי' אצי' שהוא בקשת רפאנו ברך עלינו המשכת גילוי אלקות למטה. ואל יחר אפך בעבדך הוא ענין נפ"א שהוא בחי' המשכות י"ג מדה"ר אל רחום וחנון ארך אפים כו'.
ועוד יש לפרש ויגש אליו יהודה ס"ת שוה, והענין הוא דהנה מה שמבואר לעיל שעתה יוסף למעלה מבחי' יהודה כי בהשתל' שמים קדמו, ולע"ל יתעלה יהודה כי במח' ארץ קדמה ולכן עבדי דוד נשיא עליהם לעולם, זהו רק לפי הפלוגתא אם שמים קדמו או ארץ קדמה, אך יש עוד דיעה שלישית והוא דעת רשב"י שסובר ששמים וארץ כאחד נבראו וכמ"ש קורא אני עליהם יעמדו יחדיו ששניהם שוין, וזהו כענין זכור ושמור בד"א נאמרו שאף שזכור לדכורא ושמור לנוק' שזהו ענין מעלי שבתא ויומא דשבתא, מ"מ יש בחי' בשבת שלמעלה משניהם שזכור ושמור בד"א נאמרו, וכמו"כ שמים וארץ כא' נבראו היינו בחי' שלמעלה משניהם והיינו שאף שבמח' ארץ קדמה דהיינו בבחי' סוכ"ע, מ"מ בבחי' מקיף הכללי שהוא מח' הקדומה שצופה ומביט כל הדורות שניהם שוה כא' ממש כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור