כדי שיהי' נמשך לישראל שהם נשמות המלובשים בגופים זהו צ"ל נמשך מבחי' הגבוה ביותר לכן היא ע"י סוסים דוקא, והיינו כמו שאנו רואים שהסוס יכול להוביל את האדם ע"ג הר גבוה וכמו"כ להוריד ממקום גבוה למקום נמוך מאד, כמו"כ להיות הגילוי במ"ת וירד ה' על הר סיני, זהו ע"י סוסים דוקא כו'. וזהו פנים בפנים דיבר ה' עמכם פי' שע"י עשה"ד שדיבר ה' עמכם עי"ז נעשה ה' עמכם שנשתתף שמו עם כל אחד מישראל.
וזהו שיש בעבודה בכאו"א מישראל שם הוי', שהיו"ד הוא בחי' חכמה והה"א הוא בחי' השגה והבנה, פי' שהיו"ד הוא בחי' נקודת וסקירת השכל והה"א הוא בחי' השגה והבנה להתבונן בגדולת א"ס ב"ה באריכות ההתבוננות להבין דבר מתוך דבר, פי' תוך דבר הוא בחי' ממכ"ע הוא בחי' ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב, שבכל עת ובכל רגע נמשך המשכה חדשה להחיות ולחדש העולמות מאין ליש, וזהו שא' הכתוב לעולם ה' דברך נצב בשמים שפי' במד"ת ע"פ זה (ובסש"ב בשם הבעש"ט ז"ל) שדבר ה' הוא מאמר יהי רקיע עומד תמיד בשמים להוותו מאין ליש, ואם הי' מסתלק כרגע הי' חוזר לאין ואפס ועד"ז כל המאמרות כו', ומתוך דבר זה צ"ל בחי' דבר הוא בחי' סוכ"ע, היינו בחי' אוא"ס שעז"נ את השמים ואת הארץ אני מלא, אני הוא בחי' א"ס ב"ה עצמותו ומהותו רק שזהו בהעלם שאינו מאיר בגילוי, אך ע"י אריכות ההתבוננות בבחי' תוך דבר הוא בחי' ממכ"ע שע"ז ארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם שבחי' זו מורגש כאילו רואה, והיינו כמו שמשיג ומרגיש היטב כאלו רואה את נפשו המחי' אותו הגם כי אינו רואה את נפשו, מ"מ הנה ידיעה זו מורגשת כאלו רואה ממש, ועד"ז בחי' ממכ"ע ג"כ נראה ונרגש, והיינו שע"כ צ"ל חיות איזה דבר מה, מה שמחי' את העולם שהעולם הוא כמו גוף גדול והקב"ה מחי' את העולם כמו הנשמה שמחי' את הגוף, ומבחי' תוך דבר היינו ממכ"ע צ"ל בחי' דבר הוא בחי' סוכ"ע, וי"ל כי תוך דבר ז"ע ברה"ע שהם ע"מ, וצ"ל שעיקר המכוון הוא בשביל עשה"ד כי עשרה עשרה הכף כו' שע"מ מכוון כנגד עשה"ד, והיינו כי תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב ובא"ל יחזור את העולם לתהו, וזהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור