דבוק מאד בכל חושי גופו שז"ע בחי' הדעת, הנה הוא גורם שיתחבר החכ' לבינה, דהיינו שיגרום ברוב חוזק ההתבוננות עד שיהי' בהבינה בחי' ראי' חושיות ראיית החכמה. והנה בחי' דעת המחבר חכמה עם הבינה נק' דעת עליון, ויש בחי' ד"ת המחבר להיות התקשרות המוחין במדות והיינו בחי' פנימיות המדות.
והנה מרע"ה כחו גדול שממשיך ומשפיע בחי' דעת בנש"י גם בנשמות דבי"ע שנק' בשם זרע בהמה שיהי' בהם בחי' דעת והכרה והרגשה באלקות להיות וידעת היום כו' דע את אלקי אביך והוא המזווג וממשיך בחי' חכ' לבינה שיהי' בהתבוננות בחי' ראי' כי מרע"ה רעיא מהימנא אחד המיוחד משבעה רועים שרועה ומפרנס נש"י בהשפעתו אליהם מוח הדעת שזהו פי' רעיא מהימנא שמפרנס את האמונה, ולכך הוא גואל ראשון וגואל אחרון, פי' גואל שהוא המשפיע להם בחי' הדעת שהרי בתחלת דבורו עמהם אמר להם וידעתם כי אני הוי' כמ"ש בר"פ וארא, וכתי' וידבר משה כן אל בנ"י, ומקודם לזה כתי' ויאמן העם שהי' בבחי' אמונה לבד ומשה השפיע להם בחי' הדעת כו', וכמו"כ הוא יהי' גואל אחרון להיות ומלאה הארץ דעה את ה', להיות בטל וטפל לה' כי כולם ידעו אותי, והיינו כי הדעת שנמשך בגאולת מצרים זהו רק בבחי' ממכ"ע, אבל שיהי' הדעת גם בבחי' סוכ"ע זהו יהי' לע"ל.
וזהו ונתתי עשב בשדך, עשב הוא ע"ב ושי"ן באמצע, והענין כי עשב זהו ע"ב שמות שבפסוקי' ויסע ויבא ויט, והשי"ן הוא ג' ווי"ן של ויסע ויבא ויט, וזהו ההשפעה שנמשך מבחי' חג"ת לבחי' מל' וכמבואר בזהר תרומה דקל"ב ע"ב וז"ל שמא דע"ב אתוון דוד דקא מתעטר באבהן, ובעבודה ז"ע ההשפעה ממרכבתא עילאה חג"ת דאצי' אשר ענין מרכבתא עילאה ז"ע הביטול למהו"ע ית' כמו שמרכבתא תתאה היא הביטול לבחי' מל', ולכן ע"י ג' פסוקים אלו ויסע ויבא ויט הי' קרי"ס ונתחברו ונתאחדו י"ב שבטי ישראל שהם י"ב בקר דבריאה עם שרשם י"ב גבולי אלכסון דז"א שהם מרכבה עילאה חיוון עילאין, וכמו קרי"ס ע"י משה ויט משה את ידו והיינו ע"י שפע ע"ק כמ"ש בת"א סד"ה אשירה לה' כי גאה גאה, כמו"כ ענין ונתתי עשב להמשיך הדעת גם בבחי' הנשמות שנק' בשם זרע בהמה זהו מע"ק ע"י משה, והיינו שכמו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור