ואיש כי ימרט כו'
קעג
קובע עתים לתורה, ויש מי שעניני עוה"ז מבלבלים אותו כ"כ עד שאינו יכול לפנות את עצמו כלל, וע"ז נאמר עקוב הלב מכל שהוא בחי' עיוות ועיקום שהעווה דרכו להלביש ולהכניס פנימיות לבו בדברים אשר לא לה' המה, ועי"ז ואנוש הוא לשון חלישות וכמ"ש כשל בעוני כחי, שמחמת זה נחלש כח הנפש עד שאין יכולה להתגבר על הגוף להוציא ממסגר אסיר להיות כלתה נפשו לה'.
והעצה לזה הוא כמ"ש ולחם לבב אנוש יסעד, לחם הוא בחי' תורה שהוא רצון העליון ועי"ז נותן כח בלבב אנוש וחלוש לעורר בו גילוי בחי' רעותא דלבא ע"י גילוי רצון העליון בנפשו וכו' ועי"ז יתעלה מבחי' אנוש וחלוש להיות בחי' איש שהוא בחי' גבור להתגבר על יצרו. וזהו מה שארז"ל בסוכה דנ"ב ב' אם פגע בך מנוול זה פי' היצה"ר משכהו לבהמ"ד, אם אבן הוא נימוח פי' שאפי' אם לבו כלב האבן שנטמטם כאבן ע"י שהוא תמיד נמשך אחר תאוות לבו והלביש גם פנימיות לבו להיות משוקע תמיד בעניני העוה"ז למלאות תאוותו, מ"מ אם אבן הוא נמוח שיש בכח התורה להמיחו כי התורה נק' עוז ותושי' שהיא נותנת כח ועוז לנה"א ומתשת כח הנה"ב, וע' בלק"ת בד"ה האזינו השמים השלישי ס"ה, ומענין עוז ותושי' בת"א ד"ה בחדש השלישי לצאת בנ"י מאמ"צ. ועד"ז יובן ענין הלחם דתורה שהיא לבב אנוש יסעד, וגם איש הוא אש יו"ד, פי' יו"ד הוא בחי' ח"ע ורצון העליון שהוא קוצו של יו"ד שהוא רצונו וחכמתו שבתורה, וע"ז נאמר פותח את ידיך פתיחו דיודי"ן ומשביע לכל חי מבחי' רצון העליון שיהי' לו רעותא דלבא והוא בחי' אש הנמשך מבחי' היו"ד, וזהו איש אש יו"ד וכו', וכתיב כאיש גבורתו גבורת הלב שהוא ההיפך מבחי' עקוב הלב ואנוש כנ"ל וכ"ז ע"י לחם התורה כנ"ל, וע' באריכות בלק"ת ע"פ צאינה וראינה כו' השני בדרוש השייך למתן תורה.
וכמו"כ יובן למעלה ענין ההפרש בין בחי' אנוש לבחי' איש, דהנה כתיב ה' איש מלחמה, כי באמת מצד מהו"ע הוא למעלה מבחי' חכמה ומדות שהם בחי' אדם ואיש, כי לאו מכל אינון מדות איהו כלל רק שמתלבש בבחי' מדות אלו ונק' כמראה אדם או בחי' איש, ושם אדם הוא רק אדמה לעליון בדרך דמיון לבד, ונקרא בשמות אלו אדם ואיש כדי להשפיע עי"ז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרכ"ט
- מזהה
- rh-33bta9nw
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.