הוא על עם יש ודבר נפרד, והנה כשמתלבש במדת מל' שם כתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, וזהו שאני מחליפו ופורע מכם.
וזהו לה יטמא, שאלקיכם כהן הוא משפיל א"ע בבחי' גבורות כדי לברר את הניצוצים שנפלו בשבירה שנק' בשם טמא מת (ע' בד"ה ביום השני הקריב נתנאל ובד"ה להבין למה לעתיד יתבטלו הנביאים בהוספות לת"א במג"א, ובאגה"ק סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה) לפי ששרש השבירה הוא מבחי' ז' מלכים דתהו שנאמר בהם וימלוך וימת ומזה נתהוו קליפות וסט"א, ולזה כשמבררים את הניצוצות מהקליפות נק' טמא מת, וזהו לה יטמא בגינה שבשביל נש"י יורד במקום הטומאה, הגם כי אלקיכם כהן הוא מ"מ יורד כו', וכמארז"ל במד"ר פ' בא פט"ו משל לכהן שנפלה תרומתו בבית הקברות, אמר מה אעשה לטמא א"ע א"א ולהניח תרומתי א"א מוטב לי לטמא א"ע פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי, כך ישראל הם תרומתו שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמי' ב') והם בגלות בבית הקברות היינו מזמ"ל דמיתו שז"ס בית הקברות, וההכרח להוציאם כי לא ידח ממנו נדח, לכן מוטב לטמא א"ע, וזהו לה יטמא שבשבילה יורד במקום הטומאה. וזהו וכל מלבושי אגאלתי ל' לחם מגואל לשון טינוף ולכלוך, כי גם הניצוצות דתהו שנתבררו הם רחוקים עדיין מהקדושה, וזהו ע"ד שארז"ל בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש, הגם שהתרומה היא בחי' גבוה ונק' ג"כ קדש מ"מ בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש, וכמו יוחנן בן גודגדא שהי' אוכל על טה"ק מ"מ הי' מטפחתו מדרס לחטאת להיות שע"י קידוש מי חטאת ממשיך מבחי' מו"ס דעתיקא שלגבי מו"ס גם הקדש בחי' חו"ב כחול יחשב, וכמו"כ יובן ענין מה שנאמר וכל מלבושי אגאלתי ל' טינוף ולכלוך, וגם לה יטמא שלגבי בחי' לבושי' כתלג חיור נק' בשם לכלוך וטומאה.
וזהו מה שאלקיכם כהן יורד במקום הטומאה ולובש בגדי נקם בכדי להוציא את ישראל משם כו' ועי"ז מוציא גם הניצוצים מאדם בליעל מה שבלע מאדם דקדושה, אך הגורם לזה שיתלבש בבחי' לבוש אדום זהו ע"י מעשה המצות וכמ"ש (ישעי' נ"ט י"ז) וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם, שע"י וילבש צדקה כשריון שהוא מעשה המצות לפי שצדקה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור